זוהר לבקוביץ', פאנליסט בתוכנית הכרישים, מנכ"ל ומייסד הסטארט אפ L1GHT, אב ל-3
"ילדיי נולדו כבר בעידן הדיגיטלי ומטבע הדברים הם חשופים לכל ההתפתחויות הטכנולוגיות שמשנות את חייהם ואת חיי כולנו. המהפכה הדיגיטלית היא גם מעיין שופע של מידע שיכול להעשיר את עולמם במגוון אינסופי של תחומים ואני מעודד אותם, ובמיוחד את מיקה, בתי הבכורה להרחיב את אופקיהם ולהיחשף לעושרם ולמורכבותם של החיים האנושיים.
אני מעודד ומנחה אותה לחשוב כיזמית ולהמציא רעיונות מקוריים לתופעות שהיא רואה בחיי היום יום שלה. המימוש לא חשוב כרגע אלא צורת החשיבה המקורית והיצירתית שמניבה יוזמות חדשניות".
לבקוביץ' מרצה לבני נוער במסגרת פעילות התנדבותית עם עמותת יוניסטרים וגם מחנך את ילדים להיות יזמים "ולא לחסוך חמישה שקלים". הוא מעודד אקטיביות, ללמד אותם להוביל את החיים שלהם, לקחת מנהיגות, לא לחכות שאמא או אבא יתנו אלא לחשוב מה הם יכולים לעשות כדי להצליח ולהרוויח בכוחות עצמם.
בנוסף, הוא מלווה מגוון יוזמות של ילדים ובני נוער בתחום היזמות, שופט בעשרות אירועי האקתון ומפגשים עם ילדים בישראל בשכבות מוחלשות ובעולם.
"בעת שהייתי יזם צעיר התמודדתי עם קשיים פיננסיים שנראו לעתים כבלתי ניתנים לפתרון. לכן, כהכשרה לחיים, יש לתת לילדים חינוך פיננסי בסיסי. עליהם להבין כי "כסף" הוא מצרך במחסור ועל כן עליהם להחליט על סדרי עדיפויות שישפיעו על החלטותיהם".
"לדוגמה, לבתי יש תקציב רבעוני באייטיונס והיא בוררת את הרכישות שלה בהתאם למגבלות התקציב. יכולתי כמובן להגדיל בקלות את התקציב, אך בעיני חשוב ביותר שהיא תבין דווקא את המגבלות ותפעל בהתאם".
"ברוח זו אני מעודד אותה לחשוב על היוזמות שלה שעולות בשיחתנו: את מי תעניין ההמצאה שלה ? מי ירצה לממן את הפיתוח שלה ? מי ירצה לרכוש את המוצר ? וכו'. אלה הם תרגילים מחשבתיים מצויינים עבורה ולא פעם גם אני שואב מהם השראה. מפתיע מה שאפשר ללמוד מצעירים כיום".
ליאור וילצ'ינסקי, מנכ"לית חברת "חשבונית ירוקה". אם ל-3 ילדים
"יום אחד ניגש אליי הבן הבכור שלי עילי ואמר לי שיש לו רעיון - להרוויח כסף באמצעות מכירה של מיץ לימונדה. הוא החל להכין רשימה של כל הדברים שהוא צריך לטובת היוזמה וכאשר אחיו, אמיר ורוני הילד שמעו על הרעיון,הם החליטו להתגייס גם".
"לפני היציאה ל"שטח", ישבנו יחד ועשינו חשיבה משותפת כיצד ניתן לפתח את הרעיון אף יותר והצעתי להם לגשת לחדר המשחקים ולמיין משחקים שהם עדיין רוצים ומשתמשים בהם לבין משחקים שהם ישמחו להעביר הלאה לשימוש חוזר על ידי מכירתם בדוכן הלימונדה שלהם, וכמובן שעל הדרך לסדר את חדר המשחקים".
"לאחר מכן, ישבנו וחשבנו מתי יהיה נכון לצאת למכור את הלימונדה והמשחקים ואיפה. לבסוף, הם החלו להכין את הלימונדה הקרירה, יצאו מהבית והקימו דוכן במקום מוצל בגן השעשועים הקרוב לביתנו ביום שהיה יחסית חם ובשעה שהרבה ילדים שיחקו בגן. בסופו של דבר, הם הקימו את הדוכן מספר פעמים נוספות ואפילו הכינו ומכרו צמידים עבודת יד שלהם".
"הניסוי הזה תרם להם בכל כך הרבה אופנים. הם למדו כיצד לשחרר דברים שלא צריכים או רוצים במטרה לרכוש ולהשתמש בדברים חדשים, כיצד לחשוב באופן עסקי על מושגים של היצע וביקוש, קהל יעד, תמחור, רווח ויוזמה וכמובן, לעבוד לטובת משהו שרוצים להשיג".
רו"ח ערן סרוק, יו"ר חברת GMT. אב ל-3 ילדים
"כמו רוב הילדים, בני הבכור אהב מאוד ממתקים כך שבכל פעם שהיינו הולכים לקניות בסופר הוא היה מבקש שנקנה לו ממתקים".
"יום אחד החלטתי להיערך לתרחיש הזה מראש ולהכין יחד איתו רשימה של ממתקים אהובים. ישבנו יחד, הכנו רשימה, וליד כל ממתק או חטיף רשמנו גם את מחירו במספרים עגולים ויפים. לאחר מכן פנינו מגירה שתהיה ייעודית לאחסון הממתקים, ולפני היציאה לקניות הקצבתי לו 100 שקלים לרכישתם".
"כשהיינו בסופר הילד הבין כיצד המחיר משפיע על כמות הממתקים שהוא יכול לרכוש ובמקביל שיפור את היכולות המתמטיות שלו. הגענו הביתה, העמסנו את המגירה בשקיות צבעוניות של סוכר וחומרי טעם וריח והוא היה מאושר".
"ככל שעבר הזמן, הוא הבחין שהמגירה מתרוקנת בהתאם לקצב הזלילה שלו ופתאום הוא החל לחשב מה, כמה ומתי כדאי לו לאכול ממתק נוסף. כך הוא התחיל לחסוך ולתכנן אכילה ורכישה לטווח הארוך. למעשה, במקביל ללמידה להתנהלות פיננסית נכונה, הצלחתי גם לצמצם לו את הנזק בשיניים".
"כשילדיי הגיעו לגיל העשרה, הבאתי להם כרטיסים טעונים בכסף. השימוש בכרטיס הכריח אותם להתנהל פיננסית באופן נבון ולהיות במעקב אחר היתרה שבכרטיס בהתאם להוצאות שלהם עד אשר יקבלו את הטעינה הכספית הבאה. כמו כן, זה נתן להם עצמאות ותחושת בגרות".
כרמי אור, יועצת כלכלית ומנהלת מיזמים להשכלה פיננסית. אמא ל-4 ילדים
"פעם, לפני שהבנים שלי נהיו לבוגרים, האמנתי שדמי כיס הם הבסיס לניהול כלכלי. מה יותר טוב מלתת כסף וללמד על חלוקת משאבים לצדקה, השקעות וצריכה? ברבות השנים, כשהתפתחתי כאמא, קלטתי שזה כל כך לא מספיק. הרי בעולם האמיתי אף אחד לא ייתן לי כסף בלי שאעבוד בשבילו".
"אצלנו יש כמה רבדים – צרכים בסיסיים כמו מגורים, מזון וביגוד סביר – כמובן עלי. גם חופשה משפחתי ובילויים משפחתיים ושימוש ברכב המשפחתי. אבל אם החייל יוצא ל"רגילה" ומטייל ברחבי הארץ עם חברים – הוא זה שישלם דלק".
"אם בן ה17 מעוניין במחשב חדש ליצירת מוסיקה (בחור מוכשר ביותר) וציוד חדש להופעות – הוא יעבוד קשה כדי להשיג את הסכום בעצמו".
"גם על רישיון נהיגה הם שילמו בעצמם בשיטת המאצ'ינג – על כל שקל שהם הביאו אני הוספתי אחר כך אחד משלי. בן ה-12.5 יממן לעצמו את בילויי החופש הגדול אחרי שניקה את כל הגינה וגם שמר את הכסף שסבא נתן לו בחנוכה ופורים.
"סדרי עדיפויות מדוברים כל הזמן והילדים הם חלק מקבלת ההחלטות הכלכליות. האם עדיף שנגור בדירה קטנה ונוכל לצאת לבלות או שיהיו לנו שאולי עדיף שיהיה רכב אחד קטן ודירה טיפה יותר מרווחת ופחות שעות עבודה ונבלה בבית?"
"העניין בדור הנוכחי הוא ניצול זמן והיחס של עלות תועלת של השקעת זמן. בעולם שבו יש שפע אינסופי, אנחנו חייבים להיות דוגמא אישית. לזכור להנות מחוויות ופחות מחפצים, להשתמש בשפע של העולם ולתת ממנו גם לאחרים, לקנות פחות ולהנות מהפשטות, להיות מפוקסים על המטרות שלנו ולא לתת ללחץ חברתי להסית אותנו ממה שחשוב לנו באמת".
קובי רם, כלכלן , מנכ"ל ומייסד אפליקציית התשלומים וי צ'ק. אב ל-2 ילדים
"אני מלמד את אריאל בת הארבע התנהלות פיננסית כלכלית עוד מגיל שנתיים וחצי, בעזרת הצעצועים והמשחקים שלה. אני גם מקפיד לשתף אותה מהעולם שלי, יושב איתה על מול המחשב על האקסל ומסביר לה כמעט כמו לאדם מבוגר".
"היא אוהבת לשאול שאלות ואני עונה לה ומנסה להעביר לה את המידע בצורה בסיסית. כך אני מאמין שהעולם הזה יהיה לה יותר נגיש ולא מאיים עם ההתפתחות כמו שהעולמות הריאלים גורמים להרבה ילדים ומבוגרים לחשש לעיתים קרובות".
"בנוסף, בשנה האחרונה התחלנו לשחק איתה במשחקי חשיבה ואתגר. למשל משחק מונופול שמפתח מיומנויות אסטרטגיה, ניהול תזרימים עתידי ועוד".
"ביום הולדתה השלישי קיבלה אריאל קופת חיסכון מלווה בהסבר לגבי האחריות והכוח שלה בניהול עצמאי של הקופה. בבית יש כל מיני דרכים שדרכם היא יכולה להגיע לחיסכון ולדמי כיס שונים וככה היא צוברת כבר עכשיו לקראת יום ההולדת הרביעי חיסכון של ממש ואנחנו חושבים ביחד איתה מה תוכל לקנות לעצמה".
דורון הלפרן, בעלים ומנכ"ל יבואנית הפלדה "הלדור", 67, אב ל-5 ילדים
"כשהייתי ילד בשנות השישים של המאה הקודמת למושג 'חינוך פיננסי' הייתה משמעות אחרת לגמרי לעומת המשמעות שלה כיום – ילדים רבים פשוט עבדו ולמדו על בשרם התנהלות פיננסית. זו הייתה רוח התקופה ומשפחות רבות ראו כדבר טבעי עבודה של ילדים, תרומה לפרנסת המשפחה או לעסק המשפחתי".
"אני הצטרפתי כבר בגיל 8 לעבודה בעסק המשפחתי לייבוא פלדה ברחוב סלמה. הייתי עד לסגירת עסקאות גדולות, מכירות, משא ומתן, קניות וגביה. אבי שרצה שאלמד להעריך את הכסף, היה שולח אותי לגבות חובות מלקוחות באזור. נתקלתי בתגובות חיוביות רבות אך גם בשליליות כמו: 'תגיד לאבא שלך שלא ישלח אותך יותר'. או 'אנחנו נשלח לכם צ'ק בדואר'."
"במהלך העבודה ספגתי מאבי ערכים שליוו אותי כל חיי ושאותם אני מנחיל לילדי ולנכדי: חריצות, חסכנות, צניעות והחובה לעמוד בהתחייבויות. אלה הם ערכים פיננסיים של החיים שחובה להגשים אותם גם בעתות קושי ומצוקה של העסק, כמו תקופת המיתון של שנות הששים שבמהלכן העסק שלנו ממש שבת מפעולה והעובדים שיחקו שש בש כמעט כל היום".
"לא פעם הייתי עד לעוצמתם של הערכים הללו. בתחילת דרכי המקצועית באמצע שנות השבעים, קיימתי מידי שבוע פגישות במחלקת ייבוא בבנק. יום אחד אמר לי אחד המנהלים: 'אבא שלך תמיד בא לבנק יום אחד לפני שהיה אמור לשלם הלוואה או תיק ייבוא והדבר הקנה לו את שמו הטוב בבנק. הוא היה עומד בהתחייבויותיו, בכל מצב, נקודה. אני למדתי מזה הרבה ותמיד שילמתי בזמן את חובותיי לבנק ולספקים בחו״ל"
"אני שמח במיוחד על כך שהצלחתי להנחיל את הערכים שספגתי גם לילדי שממשיכים את המורשת המשפחתית. כשבתי שיר הקימה את שוק האיכרים בנמל ת״א עם שותפיה היא הצליחה להחזיר את כל החובות לפני הזמן ואף לא משכה שכר עד שכל החובות שולמו. זו היא התנהלות פיננסית וערכית מצוינת ועל כך גאוותי".