את הלקוחות הנכנסים לחנויות, למשרדים ולמסעדות מחייבים ב"תו ירוק" (שבוע לפחות מאז החיסון השני נגד קורונה), אבל מה קורה עם העובדים באותם גופים? האם עובדים עם קהל כמו ברשתות האופנה, רשתות המזון, מחויבים בתו הירוק? האם פקידי הבנק, הביטוח הלאומי, ובעיקר צוותים רפואיים במערכת הבריאות חייבים להיות מחוסנים? אלו גופים בכלל עוקבים אחר הנושא בארגונים שלהם? כמה התחסנו בגופים הגדולים? איך הם פועלים בנושא?
הבדיקה הזו ראשונית, ונתקלת במחסומים של פרטיות ולעיתים התנגדות מצד הגופים שאליהם פנינו. אולם היא רומזת על המציאות הציבורית הנוכחית. מהשאלה "מתי יגנו על העובדים שמקבלים קהל?" אל השאלה: "האם מותר לכפות על העובדים האלה להתחסן?".
באופן מפתיע, כ-25% מהצוותים בבתי החולים וקופות החולים טרם התחסנו. מערכת הבריאות מאיימת במרומז על העובדים שעדיף להם להתחסן. לפני מספר ימים פרסם מנכ"ל משרד הבריאות תיקון חוזר לפיו עובד שיסרב לקבל חיסון יזומן למרפאת חיסונים ושם יקבל הסברים על "ההשלכות הרפואיות של סירובו כלפיו וכלפי מטופליו". מי שימשיך לסרב יוחתם על טופס שיישמר בתיקו האישי, והודעה על כך תימסר למנהל האחראי על שיבוצו לעבודה.
בנוסף, משרד הבריאות החל לקדם תזכיר חוק שיאסור על מי שעובדים עם קהל ואינם מחוסנים להגיע למקום העבודה. ממשרד הבריאות נמסר, כי "טיוטת תזכיר החוק עדיין מצויה בדיונים פנים-ממשלתיים". יש לציין, כי משרד האוצר מתנגד לתזכיר החוק, משום שהוא מקשה מאוד על המעסיקים. מנגד, משרד המשפטים תומך.
מה קורה בשאר השירות הציבורי? האם הפקיד שיקבל את פניכם מחוסן? לא ברור. בנציבות שירות המדינה הבהירו כי אין בידם נתונים על מצב החיסונים של העובדים, ואין הנחיות כיצד לנהוג בעובדים שלא התחסנו. בנציבות הסתפקו בקריאה לכלל עובדי המדינה להתחסן.
מביטוח לאומי נמסר לנו כי "אנחנו, כמו כל המשרדים והגופים הציבוריים עובדים על פי התו הסגול". ברשות המסים אמרו לנו שהם עובדים לפי הנחיות נציבות שירות המדינה.
גופים במגזר הפרטי החלו לחייב עובדים ב"תו ירוק"
פנינו למגזר הפרטי, שם לבריאות של העובדים ושל הלקוחות יש השפעה ברורה על שורת הרווח של העסק. בשופרסל, שעובדיה היו חשופים לכלל הציבור גם בסגר הכי הדוק, סירבו לתת נתונים או הערכות על היקף העובדים המתחסנים.
עם זאת החברה פרסמה לאחרונה, כי היא הודיעה ל-18 אלף עובדיה, כי לאחר חג הפסח יורשו להגיע לעבודה רק עובדים שיציגו תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית מדי 72 שעות. ברשת רמי לוי לא רצו לשתף בנתונים/הערכות לגבי היקף המתחסנים, וגם לא לענות על שאלה אם יש מעקב בחברה בנושא - כך גם ברשתות האופנה פוקס וקסטרו.
באגד סירבו בתוקף לגלות כמה מנהגי החברה מחוסנים. "הנהגים מתחסנים על פי רצונם והבנתם מבלי שאנו נכפה או נתערב בשיקול דעתם והחלטתם, זאת כפי שהחוק דורש לעניין שמירה על זכות הבחירה, הסודיות הרפואית וצנעת הפרט של כל עובדי החברה. יחד עם זאת אנו כארגון מעודדים באופן וולונטרי את ציבור העובדים להתחסן , פרסנו מתקנים ניידים לחיסון עובדים ונהגים החפצים בכך, בכל מתקני ומתחמי אגד ברחבי הארץ. זאת כדי להקל על הנהגים ועובדי המוסכים להתחסן על פי הבנתם ורצונם הבלעדי", נמסר מהחברה.
מפעל הפיס הודיע לעובדים ולזכיינים כי מי שלא יתחסן יוזמן לשימוע לפני פיטורים. לא תתאפשר חלופה של בדיקת קורונה לצורך כניסה למשרד.
ציבור עובדים נוסף שחלקו חשוף לציבור באופן קבוע הוא עובדי הבנקים. בבנק לאומי מסרו ש-50% מעובדי הבנק הם בעלי תו ירוק "ועוד הרבה יותר אחרי חיסון ראשון ושני שנמצאים בתהליך לתו ירוק," נמסר מהבנק.
מבנק הפועלים נמסר כי בוצע סקר לפיו שיעור ההתחסנות של עובדי בנק הפועלים (לפחות במנה אחת) עומד על כ-80%. "בבנק מתקיים קמפיין פנים ארגוני תחת הכותרת 'צובעים את הבנק בירוק' לעידוד התחסנות. כולנו חולמים על חזרה זהירה לשגרה של פגישות פנים אל פנים וביטול הקפסולות. לכן עובדים הוזמנו להשיב על סקר האם הם התחסנו. כמו כן, מועברים הרצאות וסרטונים לעידוד התחסנות. לדוגמא, התקיימה הרצאתו של פרופ׳ רן בליצר על מנת להשיב על שאלות העובדים ולהפיג חששות. יתרה מזו, אנו מתאמים עם קופות החולים חיסונים במשרדי הבנק לעובדים המעוניינים להתחסן וטרם חוסנו".
בדיסקונט יש מעקב אחר התחסנות העובדים ומסקר שבוצע בבנק עולה שכ-90% מהעובדים כבר חוסנו לפחות חיסון ראשון, כשההערכה הטבעית היא שבתוך ימים זה יהיה שיעור המתחסנים גם בחיסון השני.
מי שיכולה להתגאות ב-100% חיסון היא רשת "עיניים ד"ר לוינגר" המעניקה שירותי בתחום בריאות העיניים ומעסיקה כ-200 עובדים. "ככל שידוע לי אנו החברה היחידה בתחום הרפואה בארץ ואולי בעולם כולו שבו כל העובדים חוסנו. העובדים שלנו הבינו את החשיבות הרבה בכך שעליהם להיות מחוסנים על מנת למנוע הדבקה בווירוס ובכדי לתת תחושה טובה יותר למטופלים שלנו. תמכנו בעובדים שלנו לקבל את שני החיסונים הן בקופות החולם והן בבתי החולים אשר סייעו לנו בכך", מספר ד"ר לוינגר שמואל, המנהל הרפואי של הקבוצה.
החברות הגדולות דורשות: חיסון או בדיקה
באופן טבעי, גם חברות שקבלת קהל היא לא המאפיין המרכזי של הפעילות שלהן עדיין מתמודדות עם נושא החיסון. כשמדובר בחברה שמעסיקה אלפי עובדים, מדובר בנושא קריטי. רוב החברות נוקטות במדיניות דומה: דרישה מהעובדים להתחסן, או להגיע לעבודה עם בדיקה שלילית בתוקף. עם זאת, לא מעטות מהן לא חולקות נתונים על מספר המחוסנים בחברה.
זו המדיניות ביצרנית הנעליים בריל, שמעסיקה 1,300 עובדים. בסלקום, המעסיקה 3,500 עובדים, ייאלצו העובדים הלא מחוסנים לצאת לחופשה במידה ולא הביאו בדיקת קורונה שלילית.
בבזק, המעסיקה כ־5,000 עובדים, כולל בפלאפון, יס ובזק בינלאומי, מחייבים את העובדים במדיניות דומה, כמו גם בחברת פרטנר.
אסם, שמעסיקה 4,000 עובדים, הודיעה שמתחילת השבוע הבא מוטלת על העובדים חובת חיסונים או הצגת בדיקה שלילית לקורונה בכל 72 שעות בכניסה לכל מתחם. על פי החברה, קרוב ל־90% מעובדיה מחוסנים.
ביוניליוור ישראל, שמעסיקה כ־2,000 עובדים, כ־90% מעובדי הייצור מחוסנים, ואילו עובדי המפעלים שלא חוסנו מסיבות בריאותיות ואחרות, נבדקים אחת לשבוע, כשניתן להיבדק בבדיקות מהירות בכניסה למפעלים.
חברות אחרות נוקטות בשיטה אחרת לעודד חיסונים: מענקים של מאות שקלים. בין היתר אימצו את השיטה הזו בית ההשקעות מיטב דש וחברת סודה סטרים.
עובדים פלסטינים לא מחויבים להתחסן
השבוע פורסם כי פרויקט חיסוני העובדים הפלסטינים בשיתוף המנהל האזרחי, התאחדות התעשיינים והתאחדות בוני הארץ, יוצא לדרך. במסגרת הפרויקט נפתחו השבוע שמונה מעברים מהשטחים לישראל לחיסונים של כ-115 אלף עובדים פלשתינים בעלי אישור עבודה בשטחי ישראל. הפרויקט הורחב גם לחמישה אזורי תעשייה - מישור אדומים, ברקן, אריאל, קרני שומרון ועטרות. במעברים מחסנים עובדים פלסטינים אשר פועלים בשטח ישראל, ובאזורי התעשייה יחוסנו עובדים פלשתינים אשר עובדים באזורי ההתיישבות.
לפני כשלושה שבועות התאחדות התעשיינים יזמה, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ומד"א, מבצע חיסונים לעובדים במפעלים הישראליים. היא אף דרשה מהממשלה לנקוט שורה של פעולות "כדי להגן על העובדים מפני הקורונה". בין היתר, דרשה ההתאחדות לקבוע כי בסמכות המעסיק להוציא לחל"ת עובד שלא התחסן אף שהייתה לו אפשרות לעשות זאת. בהתאחדות דרשו גם לחייב בדיקת קורונה בכל 72 שעות לעובד שיכול אך בוחר שלא להתחסן - מחוץ לשעות העבודה; לשלול תשלום דמי בידוד על חשבון המעסיק מעובד הבוחר שלא להתחסן. ולחייב את העובדים להציג בפני המעסיקים תעודת מתחסן או מחלים מנגיף הקורונה.