"אני לא יודע אם זה סיפור מהאגדות,
אבל אני מקווה שהוא יסתיים בדרך שבה רובם מסתיימים"
(לברון ג'יימס, 10 ביולי 2014)
כשלברון ג'יימס חזר במפתיע לקליבלנד לפני בדיוק שנתיים, העיר שחסתה בצלה של קללת ספורט בת חצי מאה התעוררה באחת לחיים. ארבע שנים קודם לכן נטש ג'יימס את קליבלנד כבת זוג אפרורית ומזדקנת לטובת חתיכה צעירה ממיאמי, אולם עתה כל זה נשכח כלא היה. זעם האוהדים שהציתו אז את חולצתו פינה את מקומו להתפרצות של שמחה ברחובות. רצף השידורים בערוצי הכבלים המקומיים נקטע לטובת מרתון לברון טלוויזיוני, והעיתונים, שרגילים לדווח על מלחמות כנופיות ומאבקו של ראש העיר במכת האלימות בעיר, התחרו ביניהם על כותרת השער הבומבסטית ביותר לתיאור שובו של המלך.
עוד ב-mako כסף:
את ההתבטלות המוחלטת בפני ג'יימס אפשר היה לקבל בהבנה: קבוצת הכדורסל קליבלנד קאבלירס סיימה את אחת העונות הגרועות בהיסטוריה של קבוצת אן.בי.איי עם מאזן מזעזע של 24־58, ושיוועה לגורם שיגאל אותה מייסוריה.
המאמן הטרי של הקבוצה, ישראלי־אמריקאי בשם דייוויד בלאט שעוד לא הספיק לעכל את מינויו המרעיש רק 20 יום קודם, הצליח להגדיר היטב את המצב החדש עבורו, ועבור העיר כולה: "זו ברכה שאני מאחל לכולם. אני שמח ומתרגש לאמן את השחקן הטוב בעולם".
ג'יימס עצמו ניסח את שובו במילים שביטאו את החיבור שלו לעיר ולקבוצה שבה צמח. "הקהילה שלנו, שנקלעה לכל כך הרבה קשיים, זקוקה לכל הכישרון שהיא יכולה לקבל", כתב ל"ספורטס אילוסטרייטד" במאמר מיוחד שפורסם ביום ההחלטה.
לצד ההתרגשות האמיתית משובו של ג'יימס, שגדל בעוני לאם חד־הורית באקרון – ממוקדי הפשיעה הגדולים של אוהיו – ההחלטה של אחד הכדורסלנים הגדולים בהיסטוריה לחזור לקבוצתו הראשונה עוררה גם לא מעט ויכוחים. אוהדי אן.בי.איי התקוטטו בטוקבקים אם קליבלנד תוכל כעת לזכות באליפות ראשונה בהיסטוריה; פרשני כדורסל ניתחו בעשרות שפות אם המניע האמיתי היה הלב (החיבור הרגשי של ג'יימס למקום) או הראש (עוד אליפויות ועוד כסף גדול עם עוד קבוצה מפוצצת כישרון). שחקנים בליגה, שמכירים מקרוב את ג'יימס ואת הסיפורים סביבו, תהו אם חזרתו עלולה לגרום יותר נזק מתועלת כשהוא נישא על גבי האגו המפלצתי שלו.
והיה ויכוח נוסף, שהחל כבר עם עזיבתו של ג'יימס ב־2010 והתעורר מחדש וביתר שאת עם שובו: המחלוקת על מידת התרומה הכלכלית של "קינג ג'יימס" לעיר קליבלנד. שלושה ימים בלבד לאחר פרסום החלטתו של ג'יימס לשוב לקליבלנד פרסם לירוי ברוקס, פרופסור למימון מאוניברסיטת ג'ון קרול בעיר, הערכה שלפיה שובו יזרים כחצי מיליארד דולר לכלכלה המקומית. ברוקס הגיע לסכום של 495 מיליון דולר כתוצאה משקלול הסעיפים הבאים:
- הכנסה חדשה ממכירת כרטיסים בעונה הרגילה - 129 מיליון דולר (לפי 210 דולר לכרטיס כפול 41 משחקי בית כפול 20,562 מושבים בהיכל קוויקן לואנס)
- הכנסה חדשה לכלכלת הפנאי והבידור (מלונות, ברים, מסעדות, חנויות) - 171 מיליון דולר
הכנסה חדשה במשחקי הפלייאוף, הן ממכירת כרטיסים והן לכלכלת הפנאי והבידור - 195 מיליון דולר (בהנחה שקליבלנד תגיע עד לגמר - מה שאכן קרה)
הערכה בסכום דומה פרסם אז גם אד פיצג'רלד, ראש מחוז קויאהוגה שקליבלנד היא בירתו. פיצג'רלד, איש המפלגה הדמוקרטית שהתכוון לרוץ למשרת מושל אוהיו, חיפש דרכים למנף את הקמפיין שלו דרך הפסטיבל סביב שובו של ג'יימס, ולזכות בנקודות יקרות בדעת הקהל.
הסכום שחישבו ברוקס ואנשיו של פיצג'רלד שווה ערך לצמיחה של 0.4% בכלכלת מטרופולין קליבלנד, שהתמ"ג שלו מסתכם ב־111 מיליארד דולר. באותה שנה צמחה כלכלת העיר ב־1.2%, אך תנופה מחודשת זו עדיין לא מחקה את ההתכווצות החדה שהתרחשה בסוף העשור שעבר כתוצאה מהמשבר הפיננסי. "אוהדי קליבלנד יכולים לצפות שאפקט לברון יספק הרבה יותר השפעה חיובית מכפי שרובם חוו בכל שנה קודמת, או שאי פעם דמיינו שיהיה עד להודעה של לברון", אמר אז ברוקס למגזין "טיים".
אולם כלכלנים אחרים הסתייגו מההערכות של ברוקס ופיצג'רלד. "לברון ושקר 500 מיליון הדולר", הכריזה כותרת באתר הספורט האמריקאי "ריגרסינג" לטור פרשנות של הכלכלן ויקטור מתיסון מקולג' הולי קרוס. מתיסון טען כי ההערכה של ברוקס מנופחת, מכמה טעמים: היא מתבססת על מספר לא ריאלי של משחקי פלייאוף, שמחייבים את קליבלנד גם להגיע לגמר וגם לעשות זאת בסדרות ארוכות במיוחד (עד שבעה משחקים), על הכנסות מופרזות שמתבססות על מחירי כרטיסים גבוהים במיוחד, ועל העובדה שחלק משמעותי מהתוספת לכאורה לענפי בידור ופנאי אינו כסף חדש שמגיע מחוץ לקליבלנד, אלא ברובו כסף של תושבי העיר, שהיו מוציאים אותו ממילא על פעילויות פנאי אחרות גם אם ג'יימס לא היה חוזר – ללכת לקולנוע ומסעדה במקום למשחק אן.בי.איי, למשל, או לקנות ארבע גופיות כדורסל רגילות במחיר של גופיית לברון אחת. "זה לא שאם קליבלנד לא תגיע לגמר האוהדים יסתובבו ברחובות או ישבו בית בחושך ויצומו", אמר מתיסון. "הם יוציאו כסף בדרכים אחרות – יצאו לארוחה או יצפו בשובר הקופות האחרון בבית הקולנוע השכונתי. זה משחק של 'כיסאות מוזיקליים', אבל לא בהכרח מוסיפים בו כיסאות חדשים"
"בשנה האחרונה של ג'יימס בקליבלנד, כל ההכנסה של קליבלנד קאבלירס מכל המקורות היתה רק 159 מיליון דולר", כתב מתיסון. "ניו יורק ניקס, הקבוצה המכניסה בליגה, ייצרה ב־2013 רק 287 מיליון דולר, ומיאמי היט של ג'יימס הניבה בשנה שעברה רק 188 מיליון דולר". האם לברון ג'יימס יכול איכשהו לייצר הכנסות גבוהות פי שניים וחצי מאלה שהוא ייצר במיאמי, תהה מתיסון.
גם הכלכלן אדוארד היל מאוניברסיטת קליבלנד שפך מים צוננים על ההערכה של ברוקס כשטען כי אם חלק מהכסף אינו מגיע מחוץ לקליבלנד, הוא אינו צריך להיות משוקלל בחישוב.
השורה התחתונה של מתיסון היתה נוקבת במיוחד. "יותר מדי פעמים, מחקרים של השפעה כלכלית מנוצלים כניסיון לשדל משלמי מסים מסויגים לממן את הקמתם של איצטדיונים חדשים. חשוב לחשוף את הפברוקים הכלכליים האלה. האם יש אוהד ספורט שמצפה ל־30 נקודות בערב משחקן חדש, ועדיין יהיה מרוצה אם הוא יפיק רק שלוש נקודות? אז מדוע צריך לקבל מחקר של השפעה כלכלית שמפספס בלפחות פי עשרה?".
סל גבוה מדי
עם פתיחת עונת האן.בי.איי בסוף אוקטובר פרסמה בלומברג ניתוח מעמיק, שהעריך את התרומה הכלכלית של ג'יימס לעיר ב־215 מיליון דולר. הניתוח התבסס על גידול בהכנסות בתעשיית התיירות, בענפי שירותים שונים, במסים, ובפעילות מסחרית של הקאבלירס – מחוזי שידור ומכירת מנויים ועד מרצ'נדייז כמו ביגוד רשמי ובובות לברון מיניאטוריות. ההערכה אמנם צנועה ביותר מ־50% מהחישוב של ברוקס ב"טיים", אולם במקרה של שחקן שמשתכר 21 מיליון דולר לעונה, זאת עדיין השקעה שמניבה תשואה גדולה פי עשרה.
העונה החלה ועמה הקדחת האמיתית סביב שובו של ג'יימס, עם זינוק של 224% במחירי כרטיסים בשוק המשני (ספסרות) ל־388 דולר בממוצע לכרטיס – שיא של כל הזמנים לקבוצה באן.בי.איי. המכירות ממכירת מוצרי מרצ'נדייז של ג'יימס והקאבלירס נסקו ב־700%, וגם מספר הכניסות לאתר הרשמי של קליבלנד קפץ ב־300%. בעלי ברים דיווחו על עלייה של עד 200% בהכנסות בימי משחקים, והביקוש לחדרי מלון טיפס בכמעט 10% בהשוואה לפתיחת העונה הקודמת. נדמה היה שההערכה של ברוקס עוד תתברר כנמוכה מדי. "עכשיו כשלברון חזר אני יכול לראות את ההבדל", העיד על המתרחש כוכב אחר בעיר, שחקן הפוטבול ג'ו היידן מקליבלנד בראונס. "יותר אנשים רוצים להיות כאן, להיות מזוהים איתו, לבוא לקליבלנד בגלל שלברון נמצא בה. ביקרו כאן כבר דייוויד בקהאם, ג'יי זי, ביונסה וקווין הארט – והרחובות הומים. לברון הוא תעשייה בפני עצמה. הוא מביא כל כך הרבה כסף לעיר שהכל השתנה – זה כמו יום ולילה".
בפגרת האולסטאר בפברואר, אחרי חצי עונה וכשקליבלנד מובילה את הקונפרנס המזרחי, כבר אפשר היה לערוך חישוב מדויק יותר של "כלכלת לברון", ואז התברר שהאופטימיות לקראת שובו של כוכב הספורט הגדול ביותר שהצמיחה העיר אכן היתה מופרזת. אפילו ברוקס עצמו הבין שהוא טיפס על סל גבוה מדי: "המספר של 500 מיליון דולר הוא מוגזם, אני מסכים. אבל ברור שיש אפקט כלכלי חיובי נקי", אמר לאתר קליבלנד.קום. מחירי הכרטיסים ירדו בחזרה לרמות שפויות יחסית של 140 דולר, והתברר כי הגידול בהכנסות של מחוז קויאהוגה היה רק כ־10% לעומת התקופה המקבילה בעונה שעברה – 1% פחות מהגידול בכל מדינת אוהיו, שנבע בעיקר מההתאוששות הכלכלית המרשימה של הכלכלה האמריקאית ב־2013. בנוסף, השנה הראשונה בפרק הקאמבק של לברון ג'יימס הסתיימה בהפסד צורב של הקאבלירס בסדרת הגמר לגולדן סטייס ווריורס, שהעניקה אליפות ראשונה למועדון מאוקלנד – עיר תעשייתית ואפרורית לא פחות מהיריבה העיקשת מהמזרח.
ביוני, בתום עונה מרשימה אך חמצמצה של הקאבלירס, הגיע שלב הסיכומים הכלכליים. אין עוררין על כך שהתרומה של ג'יימס לקבוצה היתה אדירה: זינוק של 246% במחיר כרטיס ממוצע בעונה שבה כל משחקי הבית היו סולד אאוט – הכי רחוק מהתמונות של השנה הקודמת, אז חילק המועדון אלפי כרטיסים חינם בבתי ספר בעיר, ונערים הסתובבו חסרי מעש בהיכל קוויקן לואנס בלי לטרוח אפילו לברר נגד מי קבוצתם משחקת. ההכנסות ממוצרים נלווים זינקו ב־80%, רובם ככולם ממוצרים שהמילה James מוטבעת עליהם. ההכנסות מחוזי שידור קפצו בעשרות אחוזים לאחר שקליבלנד תפסה לא פחות מ־12% מכל משחקי הליגה ששודרו בערוץ האן.בי.איי – גידול של 600% בהשוואה לעונה הקודמת.
לגבי קליבלנד העיר, התמונה מורכבת יותר. מצד אחד, מספר המועסקים במגזר הפנאי והתיירות של קליבלנד זינק בתוך שנה ב־9.9%, לעומת קצת יותר מ־2% באזורי המטרופולין האחרים של אוהיו – סינסינטי וקולומבוס, לפי נתוני הממשל הפדרלי. הגידול החד נרשם בעיקר הודות לעלייה של עשרות אחוזים בהכנסות של ברים ומסעדות בערבים של משחקי בית. ההכנסות ממסים עלו בהתאם – גידול של 30% בחודשיים הראשונים של העונה הרגילה ו־13% עד תום העונה בהשוואה לתקופה המקבילה. אלא שההכנסות האלה הן רק שיעור קטן מסך ההכנסות של מטרופולין קליבלנד. שיעור התעסוקה הכולל בעיר עלה ב־12 החודשים עד אפריל 2015 רק ב־1.4%, פחות מאשר בסינסינטי (1.9%) וקולומבוס (1.5%).
אחד הנהנים מהתרומה הכלכלית של ג'יימס הוא בעלי המועדון דן גילברט, שהשקיע יותר ממיליארד דולר בנכסים ופרויקטים בלב העיר ומחזיק בתריסר עסקים ברחבי העיר. גילברט שיווע לתחייה הכלכלית של העיר, שספגה מכה קשה במשבר אחרי שהצליחה בעשור הראשון של המאה ה־21 לחדש את פניה.
העיר באפור
במשך שנים נאלצו תושבי קליבלנד להשלים עם אחד הכינויים המעליבים ביותר שהוצמדו לערים בארצות הברית, The mistake by the lake ("השגיאה ליד האגם"). מקור הכינוי באסון סביבתי חמור שהתרחש בעיר ב־1969, כאשר שטחים בסמוך לנהר קויאהוגה המזוהם עלו באש. מאז ידעה קליבלנד כמה וכמה עשורים קשים ששיקפו היטב את הדעיכה של ערים תעשייתיות בארצות הברית החל משנות ה־70. ב־1978 היא היתה לעיר האמריקאית הראשונה מאז השפל הגדול שהידרדרה לחדלות פירעון. מפעלים נסגרו בזה אחר זה, והעיר סבלה מהגירה שלילית שנמשכה עד לשנים האחרונות. בתוך 60 שנה נחתכה אוכלוסייתה מ־915 אלף תושבים ב־1950 לפחות מ־400 אלף כיום. בשנות ה־80 נסק שיעור האבטלה לכמעט 15%. מגפת התמכרות לקראק התפשטה בשכונות המצוקה.
ניצנים של שינוי חיובי החלו בשנות ה־90, ובעיקר ב־1995 כאשר קליבלנד נבחרה כעיר שבה יוקם מוזיאון "היכל התהילה של הרוקנרול". השקעות חדשות שזרמו לעיר בזכות תוכנית שאפתנית להחייאתה הפכו את קליבלנד לעיר גלובלית מתחדשת. הגעתו של ג'יימס ג'יימס כשחקן צעיר למועדון הכדורסל של העיר, ב־2003, התמזגה עם שנים של שגשוג כלכלי ברחבי ארצות הברית וחיזקה את תהליך הפריחה המחודשת. שלושה אצטדיונים חדשים הוקמו לקבוצות הספורט המובילות בעיר, בתקווה ששינוי המיקום של משחקי הבית יוביל גם לשינוי מזלה הרע של קליבלנד, שלא זכתה בתואר אליפות מאז 1964 – קללת ספורט שהפכה לסימן ההיכר שלה.
מאמצי התחייה הכלכלית והתרבותית של קליבלנד ספגו חבטה עם פרוץ המשבר הכלכלי ב־2008. בתחילת העשור הנוכחי שוב עלה שיעור האבטלה והתקרב לרמות של שנות ה־80. קריסת שוק הנדל"ן הובילה לעיקול אלפי בתים. קליבלנד דורגה במקום החמישי בארצות הברית במספר העיקולים בעת המשבר.
בשנים האחרונות שבה העיר להתאושש, וגם הפעם בעיקר הודות למאמצי ההבראה של כלכלת ארצות הברית. מאז 2010, אז עזב ג'יימס למיאמי, ירד שיעור האבטלה בכמחצית לפחות מ־6% – קרוב לממוצע הפדרלי. ההשקעות הציבוריות והפרטיות טיפסו לשיא של 5.5 מיליארד דולר וכללו פרויקטי תשתיות ומסחר חדשים, העיר אירחה את המשחקים האולימפיים הגאים ב־2014 ונהנתה מגידול במספר בוגרי הקולג'ים שהחליטו להישאר בה אחרי סיום לימודיהם. למרות זאת, קליבלנד נותרה עיר מוכת עוני. יותר משליש מהתושבים חיים מתחת לקו העוני. ההכנסה לנפש מסתכמת ב־16,800 דולר בשנה – עשרות אחוזים פחות מאשר הממוצע האמריקאי (29 אלף דולר) והממוצע של אוהיו (27 אלף דולר), ושוק התעסוקה בעיר מתקשה לייצר משרות חדשות.
קצת כמו העיר עצמה, המשיך בשנתיים האחרונות מועדון הכדורסל בהובלת ג'יימס לרשום שיפור עקבי – הן במאזן הספורטיבי והן במאזן ההכנסות – אך התקשה להפגין יציבות. בעונה הנוכחית ידעה הקבוצה לא מעט טלטלות, שחלקן נוצרו אך ורק בגלל ג'יימס ומה שנראה לעתים קרובות כאגו־טריפ של שחקן עשיר. פיטוריו של בלאט אחרי פגרת האולסטאר, שעה שקליבלנד מחזיקה במאזן הטוב במזרח, היכו בתדהמה את עולם הכדורסל.
סימני השאלה סביב התנהלותו של ג'יימס רק התחדדו בעקבות מהלכים תמוהים כמו ביטול המעקב אחר הקאבלירס בחשבון הטוויטר הרשמי שלו, וההכרזה שהוא מעוניין להתאחד עם חבריו הטובים דויין וייד וכרמלו אנתוני בקבוצה אחת. מהלכים אלה של ג'יימס והגינוי של המועדון כלפי התבטאויותיו עוררו פעם נוספת תהיות לגבי עזיבה אפשרית בסיום העונה, אם הקבוצה שוב לא תזכה באליפות. הפסד של התואר, בפעם החמישית מתוך שבעה גמרים לג'יימס, יכתים את הקריירה שלו בתדמית של לוזר, ואילו לכתו בפעם השנייה בתוך חצי עשור תהיה מכה מוראלית כפולה לקליבלנד, שכבר לא תקבל את המלך הבוגדני שלה בחזרה.
גבירותי ורבותי, קאמבק
בה בעת נדמה היה במהלך העונה שהתרומה הכלכלית הגדולה ביותר של ג'יימס היא לעצמו. בעשר עונות בליגה הוא טיפח אימפריה עסקית שכללה השקעות במיזמים שונים, מרכישת נתח במותג האוזניות המצליח "ביטס" של ד"ר דרה שנמכר לאפל ב־3 מיליארד דולר ב־2014, דרך שותפות ברשת פיצות חדשה ועד להשקעות בנדל"ן וסטארטאפים. ג'יימס נהפך לספורטאי שהכניס הכי הרבה כסף מחסויות בארצות הברית, והגיע להכנסה שנתית כוללת של 65 מיליון דולר. שכרו כשחקן מהווה פחות משליש מהסכום הזה. חוזה פרסום עם ענקית הספורט נייקי, שעמה הוא קשור מאז 2003, מזרים לכיסו כ־30 מיליון דולר בשנה מאז 2010.
ב־2015 הוערך הונו האישי של ג'יימס ב־300 מיליון דולר, אך הצ'ק הגדול באמת המתין לו לקראת סיומה. בערב חג המולד חתמה עמו נייקי על חוזה חדש בסכום חסר תקדים של מיליארד דולר, שיוזרמו לו בתשלומים שנתיים עד סוף חייו. היתה זו הפעם הראשונה שבה חתמה נייקי על חוזה לכל החיים עם ספורטאי כלשהו. ההצלחה הפנומנלית של נייקי עם מותג אייר ג'ורדן, שמכניס לחברה מדי שנה מאות מיליוני דולרים ושולט בשוק נעלי הכדורסל גם הרבה אחרי שהשחקן הטוב בהיסטוריה פרש ממשחק פעיל, המחישה את הכדאיות הכלכלית האדירה של טיפוח מורשת היסטורית דרך מרצ'נדייז יקרים במיוחד. "ב־12 השנים האחרונות בנינו מערכת יחסים עם לברון ואנחנו רוצים להמשיך לגדול איתו לאורך הקריירה שלו, ומעבר לכך", הסבירה נייקי.
בסיום העונה הנוכחית הוכיח ג'יימס שהוא והמורשת שלו גדלים באופן אקספוננציאלי. בשחזור סדרת הגמר של השנה שעברה, הוביל הכוכב את הקאבלירס לאחד ממהלכי הקאמבק המופלאים בהיסטוריה של הפלייאוף: קליבלנד הצליחה לחזור מפיגור 1־3 מול גולדן סטייט וורויורס, הבטיחה את תואר האליפות הראשון שלה בדקה האחרונה של המשחק השביעי והמכריע, ועשתה זאת באולם הביתי של היריבה מאוקלנד, שנחשבה לפייבוריטית הברורה לאחר שאת העונה הרגילה סיימה במאזן הטוב בהיסטוריה – 73־9. התפרצות הבכי של ג'יימס בסיום המשחק שודרה ברחבי העולם וכבר נהפכה לרגע שייזכר יותר מכל בקריירה מפוארת של אחד השחקנים הגדולים, והשנויים ביותר במחלוקת, בהיסטוריה של המשחק.
לברון ג'יימס הצליח להסיר את קללת הספורט בת 52 השנים של קליבלנד, ונהפך לאגדה בחייו.
"כדאי שדן גילברט יעניק לו פסל", אמר במהלך חגיגות האליפות אגדה אחרת בעיר – כוכב הפוטבול לשעבר ג'ים בראון, שכמו ג'יימס גדל גם הוא באקרון והצליח להעניק לקליבלנד תואר ב־1964 עם הקליבלנד בראונס. "האיש הצעיר הזה הוציא כל כך הרבה דם יזע ודמעות, זה לא יאומן. הוא ויתר על חייו, הוא עלול היה לחטוף התקף לב עם האופן שבו שיחק. אז כדאי מאוד שהם יתנו לו פסל. זה המעט שהם יכולים לעשות. הוא לקח אחריות בכל רמה שהיא – הקהילה, המשפחה, הקבוצה, הארגון, העיר כולה – והוא עשה את זה בחן. הוא ספג מכות שוב ושוב, אבל זה השתלם לו".
עם שוך חגיגות האליפות ההיסטורית של קליבלנד בוודאי יתחדשו החישובים על תרומתו הכלכלית של ג'יימס לעיר. במבט לעתיד, עם חוזה של מיליארד דולר ביד וגביע אליפות שהשיב את הצבע ללחייהם של תושבי העיר האפורה והמדשדשת הזאת, ג'יימס בהחלט עשוי לקבל פסל בדמותו שיוצב במקום מרכזי. אם יתברר ש"אפקט לברון" הוא אכן בעל השפעה מתמשכת על כלכלת העיר, הרי שתרומתו העיקרית תהיה שסביב רחבת הפסל שלו לא יתגודדו חסרי בית.
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
הברקזיט של מגדלי השזיף והמשמש ממועצת הצמחים
הצעה: להרחיב את הטחבות המס בפריפריה ובשטחים
