ביום שבת, פחות מיממה אחרי הפסקת האש שסיימה את מבצע שומר החומות, יצא יחיא סינוואר מהבונקר בו התחבא אל רחובות עזה למפגן של ניצחון. לאורך כל המבצע אמרו בישראל ש"מנהיגי חמאס שנמצאים מתחת לאדמה יגלו את ממדי ההרס כשיצאו משם". ספק שסינוואר כמו שאר חבריו להנהגה לא ידע באמת על ממדי ההרס. אבל עכשיו נשאלת השאלה: מי ישקם את עזה?
עד כמה שזה נשמע מוזר, מדובר באינטרס משותף לישראל וחמאס. הצד הישראלי מבין שההרס ישרת את חמאס ויקים עלינו את העולם. מנגד, גם בחמאס מבינים שהמצב הקשה יכול לקומם עליהם את ההמון. הבעיה היא מי ישלם את המחיר, שנאמד במאות מיליוני דולרים.
על פי משרד השיכון העזתי, במהלך 11 ימי המבצע נפגעו ברצועה 16,800 יחידות דיור. מהסך הזה 1,800 יחידות דיור אינן מתאימות יותר למגורי אדם ויש להרוס אותן כדי לבנות. עוד על פי משרד השיכון העזתי 1,000 יחידות דיור נהרסו לחלוטין בתקיפות של צה"ל. עוד 769 מבני מסחר נהרסו גם כן באופן מוחלט. לדברי האחראי על רשת החשמל בעזה, מוחמד תאבת', "לצד ההרס גם אין חשמל ברצועה. תושבים מקבלים שלוש ארבע שעות חשמל ביום במקום 12 שהיו לפני המלחמה". לנזק הזה יש להוסיף גם את הטענה של האום, שבעקבות המבצע כ-800 אלף מתושבי עזה נותקו מצינורות מים נקיים, כמעט מחצית מהתושבים.
על פי משרד השיכון העזתי 1,000 יחידות דיור נהרסו לחלוטין בתקיפות של צה"ל. עוד 769 מבני מסחר נהרסו גם כן באופן מוחלט
"הזנחתם את עזה ועכשיו הממשלה שלכם החזירה אותה 20 שנים לאחור", אמר סמי עובייד עיתונאי תושב עזה בשיחה עם mako. "בגלל מה שממשלה שלכם עשתה עכשיו עזה היא המקום הכי גרוע בעולם, המצב שלנו הכי גרוע בכל העולם. לא חמאס זה ארגון טרור, הממשלה שלכם שהפציצה בתים של אנשים בעזה ועשתה כזה הרס".
עובייד סרב להתייחס לעובדה שארגוני הטרור השתמשו באוכלוסייה כמגן אנושי. שהציבה משגרי רקטות סמוך בתי מגורים ובתי ספר. כך או אחרת לטענתו "ייקח הרבה שנים כדי לתקן את הנזק. מדברים על מאות מיליוני דולרים ובכלל לא ברור מי ישלם על זה".
בהצהרת משרד התקשורת של חמאס נטען כי היקף הנזק שנגרם לאזור התעשייה של עזה, למפעלים ומתקני תעשייה מסוגים שונים, עומד על כ-40 מיליון דולר. היקף הפגיעה בתשתיות אנרגיה נאמד על פי חמאס בכ-25 מיליון דולר נוספים. משרד החקלאות של חמאס הוסיף עוד נזק בשווי של 27 מיליון דולר לחקלאות ברצועה כתוצאה מנזקים לשדות, תשתיות חקלאות ועוד. את הנזק לבתי המגורים מעריכים בהיקף העולה על מאה מיליון דולר ועוד כ-50 מיליון דולר נזק לתשתיות רפואיות וטיפול בפצועים והרוגים. הערכה אם כן עומדת על יותר מרבע מיליארד דולר באופן ישיר.
לזה יש להוסיף גם מיליוני דולרים שהאום מגייס כדי להתמודד באופן מידי עם המשבר ההומניטרי שנוצר בעקבות המבצע. אונר"א, הסוכנות לפליטים פלסטינים של האו"ם, פתחה ביום חמישי בקשה למימון נוסף של 38 מיליון דולר לכיסוי צרכים הומניטריים דחופים בעזה. זה כולל טיפול בעשרות אלפי הפליטים שעבו את בתיהם אחרי שצה"ל החל להפגיז באש תותחים שטחים פתוחים לשיגור רקטות ואלה שאיבדו את בתיהם.
"יחשבו פעמיים לפני שיירו"
השאלה הגדולה היא מי יממן את העלויות האלה כאשר לכולם ברור שגם החישוב הזה אינו החשבון הסופי. מצרים כבר הודיעה שתעביר לרצועה 500 מיליון דולר וכסף אמור להגיע גם מקטאר. אולם העיתונאי העזתי עובייד, הביע ספק גדול שהכסף הזה יגיע לרצועה. "כל פעם שהפציצו את הרצועה אמרו שיתנו כסף שיתקנו ויבנו אבל אלה רק הבטחות. גם כשהעבירו כסף זה היה הרבה פחות ממה שהבטיחו בהתחלה. עזה צריכה את הכסף עכשיו ומהר וזה גם של (אינטרס) הממשלה שלכם בגלל מה שעשיתם וכדי שלא יהיה בלגן".
"כל פעם שהפציצו את הרצועה אמרו שיתנו כסף שיתקנו ויבנו אבל אלה רק הבטחות. גם כשהעבירו כסף זה היה הרבה פחות ממה שהבטיחו בהתחלה"
סמי עובייד, עיתונאי עזתי
דברים די דומים, מלבד האחריות כמובן, אומרים גם במתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים). לדברי גורם צבאי שם "שיקום עזה חייב להיות הגזר שבא לצד המקל. עזה הרוסה זה מכונת תעמולה לחמאס וגם מקור לעידוד טרור וגיוס פעילים. חמאס אחראי לכל הנזק שיש בעזה בפשעי המלחמה שעשו, אבל שיקום הריסות זה אינטרס ישראלי מוחלט".
לדבריו, חצי מיליארד הדולר הוא רק הסכום הראשוני בתכנית השיקום הנדרש ברצועה. כשלדבריו גם המלצות הצבא לדרג המדיני הן הרבה מעבר לזה. הדגש כמובן זה שהכסף לא יבוא מישראל. "יש הרבה מדינות שמוכנות להעביר את הכסף לרצועה, קטאר, מדינות אירופה.
"מעבר לסכום שנועד לתקן את הנזק הישיר, נדרשת השקעה של מיליארדי דולרים בבנייה של תשתיות, תחנות כוח, נמל ותעשייה. זה כבר יעלה כמה מיליארדים. כשכל זה יהיה בעזה, המחיר שהם ישלמו על סבב הלחימה הבא כבר יהיה הרבה יותר כבד ויגרום להם לחשוב", אמר והסביר את הרציונל שבהמלצת הצבא. אם כי מדובר בהחלטה של הדרג הפוליטי בישראל. כאן כבר יש הרבה פחות הסכמות.
עדיין מחכים לשיקום של "צוק איתן"
לדברי בכיר בממשל ביידן שהתראיין לניו יורק טיימס, ארה"ב מתכוונת לעמוד בראש קרן בינלאומית שתגייס את אותם מיליארדי דולרים לעזה "שתתואם ככל הנראה באמצעות האו"ם". אולם גם הוא הודה שיש עוד מכשולים רבים בדרך להקמת הקרן. המכשול הראשון הוא חמאס, שינסה לשים יד על הכסף, כפי שעשה בעבר. הערכות בישראל הן שלפחות שליש מהכסף ההומניטרי שקטאר הכניסה לרצועה בשנים האחרונות הגיע לארגון הטרור שהשתמש בו להתעצמות ובניית מאגרי רקטות. בישראל יש לא מעט גורמים פוליטיים שלא מעוניינים לראות נמל או תחנת כוח בעזה, לפחות עד השבת הנעדרים.
בעיה נוספת שיש לתת אליה את הדעת, היא משבר הקורונה. רוב מדינות העולם נפגעו כלכלית כתוצאה מהנגיף. לכן כלל לא ברור עד כמה מדינות יסכימו להזרים את הדולרים לרצועת עזה. הכוונות אומנם טובות, או לפחות מגיעות מאינטרס הדדי, אולם ניסיון העבר מלמד שהסיכוי שזה יעבוד אפסי.
בשנת 2014, אחרי מבצע צוק איתן, נרשם הרס לכ-150 אלף בתי ברצועת עזה. העולם הבטיח לשלוח מיליארדי דולרים ואף הוקם גוף ייעודי בשם "מנגנון השיקום לעזה" שנועד לפקח על מאמצי הבנייה מחדש, וחשוב מכך, להבטיח שחמאס לא ישתמש בחומרי הבניין ובכסף לרכש נשק, בניית מנהרות והתעצמות צבאית.
שלוש שנים אחרי, ב-2017, התברר שהשיקום נכשל. רוב המדינות לא העבירו את הכסף שהבטיחו להעביר או שעשו זאת באיחור ניכר. מצרים מנעה חלק ניכר מאספקת החומרים לעזה בגלל קשרי הטרור בין סיני ועזה וגם בגלל השנאה שלהם לאחים המוסלמים. גם ישראל מנעה מעבר של חלק גדול מהסחורה בטענה שניתן להשתמש בזה לטרור. זה הגביל משמעותית כניסה של ציוד הומניטרי וחומרי בנייה לעזה. גם כשמשהו כבר עבר, חמאס שם את היד על לא מעט מזה. לא ברור איזה מנגנון יוקם הפעם כדי שלא לחזור על הכישלון שאחרי צוק איתן.