אפשר להבין את זעמם של העצמאים במדינת ישראל. משנת 1996 ועד היום הוגשו 29 הצעות חוק להחלת רשת ביטחון סוציאלית – בעיקר דמי אבטלה – וכולן נפלו. רובן עלו על שולחן הכנסת בתקופה בה נתניהו כיהן כראש ממשלה. ההצעה האחרונה, פרי עטו של חבר הכנסת מאיר כהן (יש עתיד), הוגשה בינואר 2018. נציגי הליכוד היו אלה שהפילו אותה.

כיום עובדים בישראל כ-500 אלף עצמאים שאחראים על פרנסתם של מיליון וחצי שכירים. יותר ויותר אנשים בוחרים להיות עצמאים; נתוני משרד הכלכלה לשנת 2018 מעלים כי בכל שנה בעשור האחרון נסגרו בישראל כ-40 אלף עסקים, ונפתחו כ-50 אלף עסקים חדשים. נתוני ארגון ה-OECD מוכיחים כי בשנים האחרונות נרשמה מגמה זהה בכל המדינות המפותחות. אך למרות הגידול המספרי, הם עדיין זכאים לפחות תנאים סוציאליים – והם גם לא נוטים להתאגד בארגוני עובדים.

התפשטות נגיף הקורונה המיטה אסון על ענפים שלמים בתעשייה. יותר ממיליון ישראלים הוצאו לחופשה ללא תשלום, אך המדינה דאגה להם לקצבה חודשית. עבור העצמאים, התמונה הייתה שונה: הם נאלצו להוריד את השאטלר על מפעל חייהם.

הפעם הם היו מאורגנים יותר, הודות לתנועת "אני שולמן" שקמה בשנה שעברה, אך הייאוש לא הותיר להם יותר מדי ברירות. בחודשים האחרונים ארגוני העצמאים כינסו הפגנות ענק בירושלים ובתל אביב, ונראה שהמחאה החלה לשאת פרי: ראשיהם נפגשו עם שר האוצר הקודם כחלון ועם נציגי אגב התקציבים ומשרד ראש הממשלה, והמדינה חילקה לעצמאים מענקים בשלוש פעימות, אך חשוב יותר: ראש הממשלה נתניהו הבטיח לעגן בחוק את דמי האבטלה לעצמאים כבר בחוק ההסדרים הקרוב. ועדת העצמאים והעסקים הקטנים, שתעסוק בנושא בהרחבה, יצאה לדרך כבר בחודש מאי. במסגרת הדיונים הכריז שר הכלכלה עמיר פרץ כי החל לקדם חקיקה בנושא, כשהמטרה היא להעניק לעצמאים דמי אבטלה וזכויות סוציאליות כמו דמי מחלה וחופשות החל משנת 2021.

החוק יתבסס על המתווה שגיבש ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של ארגון להב, הארגון היציג של העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים בישראל. בין היתר מציע נתנזון שעצמאי יהיה זכאי לדמי אבטלה מהרגע שיוכיח כי סגר את העסק במס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. זאת, אם שילם דמי ביטוח ב-24 חודשים מתוך 36 החודשים האחרונים. גם עצמאים שמכרו את העסק יהיו זכאים לדמי אבטלה, אם הכסף ינוצל לתשלום חובות. אם נעשה שימוש אחר בכסף, ניתן להחשיבו כהכנסה פסיבית - שתפגע בזכות לדמי אבטלה אם היא עוברת את השכר הממוצע במשק.

היכן הכסף, אתם שואלים? לפי הצעתו של להב, הביטוח הלאומי יקים קרן ייעודית עבור דמי אבטלה לעצמאים. הם יפרישו משכרם 0.25% נוספים תמורת דמי אבטלה, ובכך ישוו את שיעור הגבייה לזה של השכירים. המדינה, מצדה, תתשתף ב-300 עד 550 מיליון שקלים בשנה.

סביר שהדרך לא תהיה קלה. את ההתנגדות ארוכת השנים לדמי אבטלה לעצמאים מוביל אגף התקציבים במשרד האוצר, שם דבקים בעמדתם כי הנהגת דמי אבטלה לעצמאים תוביל לניצול לרעה של משאבי המדינה: עצמאים יוכלו להחליט לסגור את העסק ולחיות על חשבון הציבור. הגישה הזו הייתה מקובלת אמנם ברוב מדינות העולם, אך המגמה משתנה בהדרגה.

"מדינות מתייחסות לעצמאים בתור שכירים"

כיום, דמי אבטלה לעצמאים נחשבים לעובדה מוגמרת במדינות רבות במערב. צרפת שיפרה את מעמדם לעין שיעור בסוף שנת 2019; ממשלות אוסטרליה ובניו זילנד מעניקות להם דמי אבטלה בלי לדרוש מהם תשלומים מיוחדים; בספרד עברה בשנת 2010 רפורמה שבמסגרתה עצמאים מקבלים 50 אירו לכל יום עסקים במשך שישה חודשים; בגרמניה הם יכולים לקבל סיוע למחפשי עבוד ללא תלות בתשלום דמי ביטוח; ובשוודיה הם זכאים לביטוח בסיסי קבוע, ללא תלות בגובה השכר. 

הרציונל פשוט: ארגון ה-OECD זיהה ארבעה אתגרים מרכזיים בשוק העבודה, והמדינות מבקשות להיערך בהתאם. מדובר באוטומציה של משרות, מחסור הולך וגובר בעובדים מיומנים, התפשטות ענף השירותים על חשבון הפחתת הייצור – וגם שינוי בדפוסי העבודה. ב-OECD חוזים שמספר העצמאים רק ילך ויגדל, ואיתו גם מספר העובדים במשריות חלקיות וזמניות.

בין המדינות שמעניקות דמי אבטלה לעצמאים בולטות במיוחד צרפת, אירלנד ופינלנד. שיעור העצמאים בהן דומה לשל ישראל ונע בין 11.5% ל-15.21%, והן לא מסתפקות רק במענקים או קצבאות: הן שואפות ללוות את המובטלים ומסייעות גם לעצמאים שפעילותם העסקית לא מניבה להם הכנסה מספקת.

"המדינות האלה למעשה מתייחסות אליהם בתור שכירים", מסביר רם וייס, מנהל מחלקת מדיניות ציבורית בחברת המודיעין והייעוץ הבינלאומי אדקיט מקבוצת יפעת. "הן לא עושות איפה איפה. חלקן לוקחות בחשבון את כל האספקטים של החיים בתור עצמאים. כך למשל, בחלק מהמקרים הסובסידיות ניתנות לא רק במצב בו לא קיימת הכנסה, אלא גם לצורך השלמת הכנסה וסיוע בתשלומי שכר דירה ובביגוד לילדים. במקרים אחרים - הסובסידיות משולמות לפרק זמן ארוך יותר מחצי שנה - מתוך הבנה שקיים צורך לתת 'מרווח נשימה' גדול יותר לצורך התארגנות ושיקום העסק או לחלופין מציאת מקור פרנסה חלופי".

אמנם לא קל לעמוד בתנאי הזכאות הנוקשים של צרפת, אירלנד ופינלנד, אך אלה שכן שעומדים בהם מקבלים דמי אבטלה בגובה מאות אירו בחודש, ולמשך זמן במיוחד שנע בין חצי שנה ועד לעשרה חודשים, או 16 חודשים במקרים מיוחדים. 

צרפת

גובה הקצבה: 800 אירו לחודש

משך קבלת הקצבה: עד שישה חודשים

המשכורת הממוצעת: 3,084 אירו בחודש (נכון לשנת 2017)

אחוז העצמאים במדינה: 11.58%

שיעור האבטלה לפני פרוץ משבר הקורונה: 8.2%

רק בנובמבר 2019 הוענקה הזכות לדמי אבטלה לעצמאיים בצרפת, כולל חקלאים, אמנים וסופרים. הם מחויבים למספר תנאים קשיחים: העסק קיים במשך תקופה של שנתיים לפחות, ונסגר בהוראת בית המשפט; הפונה הוא תושב צרפת שנרשם כמחפש עבודה בסוכנות האבטלה הממשלתית, לא משך את קצבת הפרישה שלו וכשיר פיזית לעבודה בשכר; והעסק הניב הכנסה של לא יותר מ-10,000 אירו בשנה (כ-40 אלף שקלים) בשתי שנות המס האחרונות.

אירלנד

גובה הקצבה: משתנה בהתאם לגיל המבקש

משך קבלת הקצבה: שישה עד תשעה חודשים

המשכורת הממוצעת: 783 אירו לשבוע

אחוז העצמאים במדינה: 15.21% (2019)

שיעור האבטלה לפני הקורונה: 4.9% (ינואר 2020)

אירלנד מספקת פתרונות רבים לעצמאים שנקלעו למשבר: הם יכולים ליהנות מהטבות למחפשי עבודה עצמאיים, לקבל מעמד של מובטלים ולקבל קצבת מחפשי עבודה – ואם הם לא זכאים לכל אלה, הם מקבלים מהמדינה השלמת הכנסה וסיוע בתשלום שכר הדירה.

ההטבה הראשונה, "הטבה למחפשי עבודה עצמאיים", כוללת תשלום שבועי לתקופה של שישה עד תשעה חודשים והתנאים לקבלתה נוקשים למדי: על המבקשים לעצור את כל פעילותם כעצמאים, אך ביכולתם להמשיך לעבוד כשכירים עד שלושה ימים בשבוע. כמו כן, ההטבה ניתנת רק לעצמאים ששילמו דמי ביטוח לאומי במשך 158 שבועות לפחות כעצמאים – או במשך 52 שבועות, בשנת המס השלישית לפני השנה בה הוגשה התביעה. כך, עבור תביעות שהוגשו בשנת 2020, שנת המס הרלוונטית היא 2018.

גובה הקצבה משתנה בהתאם להכנסתו של העצמאי, ומתבסס גם על מספר התשלומים השבועיים שהעביר לביטוח הלאומי. עבור שכר שבועי ממוצע של פחות מ-150 אירו, מסתפקים המובטלים ב-91.10 אירו, כשעבור שכר שבועי של 300 אירו או יותר הקבצה עולה ל-203 אירוע לשבוע.

הביטוח האירי מכסה גם עצמאים שלא עומדים בתנאים הללו. אם הם לא שילמו דמי ביטוח לאומי כנדרש, יתכן שהם זכאים לקצבת מחפשי עבודה. למעשה, גם עצמאים שממשיכים בפעילותם העסקית אך הכנסתם לא מספקת זכאים להגיש בקשה. גם כאן מדובר בתשלומים שבועיים, אך המבקש צריך להיות תושב קבע של אירלנד ולעמוד במבחן אמצעים. המבחן מוודא שהכנסת העצמאי נמוכה מספיק, בהתבסס על ההכנסה החזויה ב-12 החודשים שאחרי הגשת הבקשה. בנוסף, על המגישים להגיש קבלות ותשלומים עבור שנת המס הנוכחית והקודמת, כשלעתים הרשויות דורשות קבלות מוקדמות יותר. 

חבילת הסיוע של דאבלין לעצמאים לא נגמרת כאן. ממשלת אירלנד מספקת פתרונות גם עבור עצמאים שלא זכאים להטבת מחפשי עבודה לעצמאים או קצבת מחפשי עבודה. הם זכאים להשלמת הכנסה, סיוע בתשלומי שכר הדירה – וגם לסיוע עבור הלבשת ילדיו הלומדים בבתי הספר.

פינלנד

גובה הקצבה: 1,877 אירו בחודש בממוצע

משך קבלת הקצבה: בין 300 ל-500 יום 

המשכורת הממוצעת: 3,548 אירו לחודש

אחוז העצמאים במדינה: 13.12% (2019)

שיעור האבטלה לפני הקורונה: 6.6% (ינואר 2020)

פינלנד משלמת דמי אבטלה גם לשכירים וגם לעצמאים, אך ישנם מספר תנאים שצריך לעמוד בהם. על מנת להיות זכאים לקצבה, העצמאים צריכים להיות בין הגילאים 17 עד 64, להחזיק ברקורד עבודה של 26 שבועות לפחות – וגם לחפש משרות באופן יזום. בהמשך, עליהם להיות כשירים לתחילת עבודה מיידית במשרה מלאה, להיחשב זקוקים לסיוע כלכלי – ולהירשם ברשויות כמחפשי עבודה.

כל התנאים האלה תקפים עבור שכירים. עבור עצמאיים קיימות דרישות נוספות: פעילות כעסק עצמאי במשך 15 חודשים לפחות, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת הבקשה; והכנסה חודשית מינימלית של 1,090 אירו 2020 ו-1,068 אירו בשנת 2019. 

מה משך הזכאות לקצבה? מי שעבד שלוש שנים לפחות יקבל דמי אבטלה לתקופה של 400 ימים – יותר משנה; עובדים שעבדו פחות משלוש שנים יקבלו דמי אבטלה לאורך 300 ימים; עובדים שגילם מעל 58, ועבדו במשך חמש שנים מתוך 20 השנים האחרונות, זכאים לקבל דמי אבטלה למשך 500 יום לכל היותר.

כמו המדינות האחרות, גם פינלנד מציעה סל תמיכה עבור אלה שאינם עומדים בתנאים. מובטלים שלא החזיקו בקרן אבטלה, אבל עבדו במשך 26 שבועות, יכולים לדרוש מענק אבטלה בסיסי מהמוסד לביטוח סוציאלי של פינלנד, Kela. בהמשך, ניתן להגיש גם בקשה לסובסידיית שוק עבודה, שמוענקת למחפשי עבודה תושבי פינלנד בין הגילאים 17 עד 64.