במהלך חודש אוגוסט החלה רשות האכיפה והגבייה לשלוח מכתבי התראה לעצמאים שלא הפרישו לפנסיה. בישראל קיימת פנסיית חובה לשכירים כבר משנת 2008, אך החובה הורחבה לעצמאים רק במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2017. החל משנה זו, חלה חובה על כל עצמאי לפתוח חיסכון פנסיוני במסגרת קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. המכתבים שנשלחו יצרו בהלה והעלו שאלות רבות: מהי בעצם פנסיית החובה לעצמאים?
1. מה זה המכתב שקיבלתי על קנס בגלל אי הפרשות לפנסיה?
מרגע שנקבע בחוק כי עצמאים חייבים להפקיד לפנסיית חובה, כל מי שלא יעשה זאת יאלץ לשלם קנס כספי. הקנס עומד כיום על 500 ש"ח לכל שנת הפרה, אך מאחר שזו השנה הראשונה בה נשלחו מכתבי ההתראה, לא תחויבו בקנס. החל מסבב המכתבים הבא, כל מי שלא יתחיל להפריש למוצר חיסכון פנסיוני, ייאלץ לשלם את הקנס שנקבע בחוק.
2. איזה מוצרים נחשבים מוצרי חיסכון פנסיוני?
מוצרי חיסכון פנסיוני הם מוצרים שייעודם לשלם לנו פנסיה כשנגיע לגיל פרישה, כמו קופת גמל, ביטוח מנהלים, קרן פנסיה חדשה מקיפה וקרן פנסיה חדשה כללית.
קרן פנסיה חדשה מקיפה היא תכנית חיסכון שמטרתה לשלם לנו קצבה חודשית אחרי היציאה לגמלאות – אך היא כוללת גם כיסוי ביטוחי למקרה נכות או פטירה. קרן פנסיה מנוהלת בחשבון נאמנות של כל המבוטחים יחד, והחברה שמנהלת אותו מרוויחה מדמי הניהול שהיא גובה.
הכללים של קרן פנסיה נקבעים בתקנון אחיד שחל באופן שווה על כל המבוטחים, והוא משתנה בהתאם להוראות החוק; התקנון שיחול בעת המימוש הוא התקנון שהיה בתוקף ביום האירוע. דמי הניהול המקסימליים בקרן פנסיה מקיפה עומדים על שיעור של 6% מההפקדה החודשית ו-0.5% לשנה מכלל החיסכון.
כדי לעודד אנשים להשקיע בקרנות פנסיה מקיפות, המדינה מקצה לקרנות הללו אגרות חוב מיועדות עם תשואה מובטחת של כ- 4.86%; עד כה, הוענקו אג"ח אלו ל-30% מכלל הנכסים של כל המבוטחים בקרן פנסיה. בשנים הקרובות יחל מהלך שבו יעברו בהדרגה אג"ח הללו מהחוסכים הצעירים לחוסכים המבוגרים, שנמצאים לקראת גיל הפנסיה וחשופים יותר לתנודתיות בשוק ההון.
קרן פנסיה כללית דומה לקרן פנסיה מקיפה, למעט שלושה הבדלים. בניגוד לקרן פנסיה מקיפה, בקרן פנסיה כללית ישנו מסלול שלא כולל ביטוחים ומיועד רק לצבירה לגיל הפרישה; בקרן פנסיה כללית אין הקצאה של אגורת חוב מיועדות; ודמי הניהול המקסימליים הם 4% מההפקדה החודשית, ו-1.05% לשנה מכלל החיסכון.
קופת גמל היא מעין קופת חיסכון, בה הכסף שלנו נחסך ונצבר עד גיל הפנסיה. בעבר ניתן היה למשוך את כל הכסף החל מגיל 60 בלי לשלם מס, אבל החל משנת 2008 החיסכון מומר לקצבה חודשית ולא ניתן למשוך אותו במלואו. כל מי שיש שחסך לפנסיה בקופת גמל החל משנת 2008, יאלץ בגיל הפנסיה להעביר את החיסכון למוצר שיודע לשלם פנסיה ולקבל כל חודש קצבה. בדומה לקרן פנסיה, גם קופת גמל מנוהלת לפי תקנון אחיד שמשתנה כל כמה שנים בפיקוח משרד האוצר.
בקופת גמל אין כיסויים ביטוחיים וכל החיסכון מיועד רק לגיל פרישה. דמי הניהול המקסימליים בקופת גמל הם 4% מההפקדה החודשית ו-1.05% לשנה מכלל החיסכון.
ביטוח מנהלים הוא פוליסת ביטוח שמחייבת את חברת הביטוח ואת המבוטח – ולא ניתן לשנות אותה אחרי מעמד החתימה. כיום קיימות בשוק אלפי פוליסות שונות, שיכולות לכלול רק מסלול יסוד בלי ביטוחים, או ביטוחים רבים ושונים כמו ביטוח חיים. בעבר, דמי הניהול היו גבוהים במאות אחוזים ממוצרים אחרים - אבל החל משנת 2014 דמי הניהול מוגבלים ל-4% מההפקדה החודשית ו-1.05% מכלל החיסכון בשנה.
3. מה יקרה אם לא אפקיד לפנסיה?
חיסכון פנסיוני נועד לספק לנו הכנסה בגיל השלישי. מלבד הטבות המס הנדיבות, כדאי להשקיע בחיסכון הפנסיוני פשוט כי אף אחד לא יודע עד איזה גיל יחיה ולכמה כסף יזדקק. ברגע שאנו יוצאים לפנסיה, נקבל אותה עד יום מותנו – גם אם סך התשלומים שקיבלנו גבוה מהחיסכון שצברנו. אחר כך יעברו התשלומים לבן או בת הזוג.
אם אתם עצמאים שלא מפקידים לפנסיה, רשות המיסים תדאג להעביר לכם התראה. אם לא תענו לה, תאלצו לשלם קנס של 500 שקלים מדי שנה.
4. כמה כסף נדרש עצמאי להפקיד לפנסיית חובה?
נכון לשנת 2019, השכר הממוצע במשק עומד על 10,273 שקלים – ומחציתו 5,136.5 שקלים. ההפקדה הנדרשת לפנסיית חובה לעצמאים מחולקת לשתי מדרגות:
- עד מחצית השכר הממוצע במשק:45% מתוך 5,136.5 שקלים, או 228.6 שקלים לחודש.
- מעל מחצית השכר הממוצע במשק ועד לגובה השכר הממוצע במשק (כלומר על החלק שבין 5,136.5 ש”ח ועד 10,273 ש”ח) –55%.
על החלק שמעל השכר הממוצע במשק אין חובת הפרשה לפנסיה.
5. מה ההבדל בין הפקדות של שכיר להפקדות של עצמאי?
ישנם שני הבדלים עיקריים בין הפקדות של שכיר להפקדות של עצמאי. שכיר נהנה מרכיב הפקדה נוסף שמפריש לו המעסיק: רכיב ההפקה לפיצויים, ששיעורו 6% או 8.33% ממשכורתו של העובד. כמו כן, בהתאם לצו פנסיית חובה לשכירים, החל משנת 2017 עומד שיעור ההפקדה המינימלי לשכירים על 6% שמנוכים מהשכר מדי חודש, ו-6.5% שנדרש המעסיק לשלם מדי חודש.
6. מה לגבי שכיר שהוא גם עצמאי?
אם ההפקדה מטעם המעסיק גדולה מההפקדה המינימלית לעצמאי, אתם לא נדרשים לבצע הפקדה נוספת לחיסכון הפנסיוני שלכם.
שכיר שמרוויח מדי חודש 5,000 שקלים כשכיר ו-3,000 שקלים כעצמאי, יפריש לפנסיה כשכיר 18.5% מהשכר החודשי, או 925 שקלים לחודש. בעבור הכנסתו כעצמאי עליו לשלם 4.45% מתוך 3,000 שקלים, שהם 133.5 שקלים לחודש. במקרה זה, גובה ההפקדה שלו כשכיר גבוה יותר מההפקדה כעצמאי – והוא לא יידרש לבצע הפקדה נוספת. אך מהרגע שהמאזן מתהפך וההפקדה כעצמאי הופכת לגבוהה יותר מההפקדה כשכיר, יידרש העובד להשלים את ההפקדה החודשית לחיסכון פנסיוני עד לגובה המינימלי לעצמאים.
8. אילו הטבות מס מציעה המדינה לעצמאים בהפקדה לפנסיה?
המדינה מעודדת עצמאים להשקיע בעתידם הפנסיוני בעזרת הטבות מס. ההפקדה, שנעשית ישירות מהברוטו, מוכרת כהוצאה וכך אנחנו מקטינים את ההכנסה החייבת במס. גובה הטבת המס משתנה ממקרה למקרה, ולכן כדאי לפנות ליועץ המס או רואה החשבון.
9. מהם דמי הניהול ואיך אפשר להפחית אותם?
בכל אחד מהמוצרים פנסיוניים תאלצו לשלם דמי ניהול. דמי הניהול שמצוינים בחוק הם דמי הניהול המירביים, ובעולם התחרותי של היום אין שום סיבה לשלם את השיעורים הללו. לכן, לפני שפותחים חיסכון פנסיוני, מומלץ לעשות סקר שוק ולפנות לכמה שיותר חברות; ככל שגובה ההפקדה או החיסכון שכבר צברנו הוא גבוה יותר, כך כוח המיקוח שלנו עולה.
זכרו שאתם תמיד יכולים לפתוח חשבון בקרנות ברירת המחדל, שנבחרו במכרז של משרד האוצר ומאפשרות לכל חוסך לפתוח חשבון וליהנות מדמי ניהול נמוכים, בכפוף למילוי טופס הצטרפות והצהרת בריאות. ניתן להצטרף לקרנות הללו דרך אתר משרד האוצר.