בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגיש נהג לשעבר בחברת הסעות לתשלום זכויות סוציאליות שלטענתו החברה לא שילמה לו. בין היתר טען התובע כי לא שולם לו שכר עבור שעות נוספות חרף עבודתו המרובה מדי יום. השופטת רויטל טרנר קיבלה את טענת התובע כי שורת ה"שעות הנוספות" בתלושי השכר שלו מייצגת למעשה חלק משכר היסוד, ולא תשלום אמיתי עבור שעות נוספות שביצע בפועל. בתוך כך התקבלה תביעתו לזכויות נוספות ונפסק לו פיצוי בסכום כולל של 227,634 שקל.

התובע החל לעבוד כנהג הסעות בחברה בנובמבר 2008. בשנים הראשונות לעבודתו הוא קיבל תלושי שכר הכוללים רכיב "שכר יסוד" בלבד, כאשר בשלב מסוים הנתבעת החלה לחלק את השכר לשני רכיבים – "שכר יסוד" ו"שעות נוספות". עם זאת סכום השכר הכולל נותר בעינו.

לאחר כעשור של עבודה הגיש התובע מכתב התפטרות על רקע הפרת זכויותיו ולאור מצבו הבריאותי, שלטענתו הלך והידרדר. חודשים ספורים לאחר סיום עבודתו הוא הגיש את התביעה לבית הדין, באמצעות באי כוחו עו"ד מידן גריסרו ועו"ד עודד הררי.

לטענתו, פיצול השכר לשני רכיבים הינו פיקטיבי שכן סוכם עמו שכר שאינו כולל שעות נוספות. למרות זאת לגרסתו הוא עבד באופן שוטף שעות נוספות בהיקף שהגיע גם ל-15 שעות עבודה ביום. בנוסף טען התובע שבחודשים האחרונים להעסקתו הוא החל לסבול מפריצת דיסק בגב, כך שיש לראות את התפטרותו כנובעת ממצב בריאותי המזכה בפיצויי פיטורים מלאים.

מנגד טענה הנתבעת, באמצעות עו"ד דוד אוחנה, כי הרישום בתלושים אותנטי. לטענתה סוכם עם התובע כי יקבל שכר שכולל בתוכו תשלום עבור שעות נוספות גלובליות באופן שמשקף את הצורך לעבוד מעת לעת בשעות לא שגרתיות ומעבר לסידור העבודה הרגיל.

ביחס לזכאות התובע לפיצויי פיטורים טענה הנתבעת, בין היתר, כי התובע לא הוכיח שהתקיימו התנאים הקבועים בחוק לקבלת פיצויים חרף התפטרות.

מי פנוי לפיצוי?

תחילה קבעה השופטת טרנר כי רכיב השעות הנוספות בתלושים היה חלק משכר היסוד של התובע. ביחס לתקופה שעד לפיצול השכר היא ציינה שגם הנתבעת מודה ששילמה לתובע שכר המשקף גם עבודה בשעות נוספות, כך שמדובר בתשלום "שכר כולל" האסור על פי חוק.

גם בנוגע לתקופה שלאחר הפיצול נימקה השופטת כי מעדות מנהל הנתבעת דאז עולה בבירור כי שני הרכיבים – שכר היסוד ושעות נוספות – מהווים יחד את משכורתו הרגילה של התובע. "פיצול הרכיבים בתלושים לא היה אותנטי", כתבה.

בהמשך ציינה השופטת, על סמך העדויות שנשמעו, כי התובע אכן ביצע שעות נוספות כעניין שבשגרה ולפיכך הוא זכאי לתשלום גמול שעות נוספות נפרד. בתוך כך היא קיבלה את התחשיב שצירף התובע לתביעתו ופסקה לטובתו 157,683 שקל ברכיב זה.

בעניין המחלוקת סביב פיצויי הפיטורים קיבלה השופטת את גרסת התובע לפיה הוא התפטר על רקע הידרדרות במצב בריאותו עד שנאלץ לעזוב את עבודתו. לדברי השופטת, הנתבעת בעצמה ראתה את התפטרותו כמזכה בפיצויים ואף הסכימה לשלם לו כ-50,000 שקל בתשלומים.

השופטת ציינה אמנם שהתובע החל לעבוד בשעות פחותות כנהג מונית לאחר התפטרותו מהנתבעת אך לדבריה עובדה זו אינה שוללת את זכאותו לפיצויים. משכך היא פסקה לטובתו 17,267 שקל כהשלמת פיצויי פיטורים.

מעבר לאמור, השופטת קיבלה את גרסת התובע כי הנתבעת לא הציגה פנקס חופשה רלוונטי או רישומי נוכחות שיכולים לתמוך ברישום בתלושי השכר וחייבה את הנתבעת לשלם את מלוא פידיון החופשה שנתבע על ידי התובע בסך של 9,456 שקל בהתאם להערכת התובע בדבר כמות ימי החופשה שנוצלו על ידו.

לאור קביעתה של השופטת כי נפלו פגמים בתלושי השכר, לרבות, רישום ימי חופשה באופן שאינו תקין, היא פסקה לטובת התובע אף פיצוי בסך של 7,000 שקל.    

כמו כן השופטת פסקה לתובע פיצוי בסך 21,138 שקל בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה ודמי הבראה. בנוסף נפסקו לטובתו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.