המפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה קבע לאחרונה כי דיירת שסירבה לחתום על הסכם תמ"א זכאית לתמורה נוספת ביחס לתמורות שמקבלים יתר הדיירים. מדובר בבניין שעתיד לעבור הריסה ובניה מחדש, ובהסכם התמ"א נקבע כי כל הדיירים יקבלו תוספת חניה. המפקח הבהיר שמכיוון שלנתבעת כבר יש חניה צמודה, נוצר חוסר שוויון. מכיוון שלא ניתן להוסיף חניה שנייה לדיירת, המפקח מינה שמאי שיעריך את סכום הפיצוי הכספי שמגיע לה.
הצדדים הם בעלי דירות בבניין בן 3 קומות ו-9 דירות בפתח תקווה. הבעלים של 8 מהדירות הגישו תביעה נגד בעלת הדירה הנוספת וביקשו צו המאשר ביצוע עבודות בבניין על פי תמ"א 38.
לטענת התובעים, בנובמבר 2021 הם חתמו עם יזמית לביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין. מדובר בפרויקט הריסה ובנייה מחדש שעתיד להגדיל את הדירות הקיימות ולהוסיף מרפסת וחניה רגילה אחת לכל דירה, בתמורה להצמדת גג הבניין וזכויות הבנייה לחברה היזמית, לצורך בניית דירות חדשות שיימכרו על ידה.
היזם השיג את הרוב הדרוש (88% מבעלי הדירות) לפנייה למפקח על רישום המקרקעין, והדיירים ביקשו לאשר את הפרויקט ולחייב את השכנה הסרבנית לחתום על ההסכם. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמה שהנתבעת תחתום על הסכם התמ"א וההליך יימשך בקשר למחלוקת בעניין החניה.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי אינה מתנגדת לחתום על ההסכם אך היא רוצה לדעת מהי התמורה העודפת שתקבל עבור החניה המוצמדת לדירתה מעבר לתמורה שיקבלו שאר בעלי הדירות, שלהם אין חניה מוצמדת. לטענתה מכיוון שיש לה חניה צמודה היא זכאית לפיצוי מעבר לתמורה שמקבלים יתר הדיירים.
התובעים טענו כי הנתבעת אינה היחידה בבניין המחזיקה חניה צמודה, ויש קבוצה שלמה של דיירים שגם להם חניה כזו. לבעלי דירות אלה נשמרה הזכות לבחור ראשונים את מקום החניה מתוך מקומות החניה שיהיו בבניין החדש.
הם הוסיפו שהנתבעת בחרה לעצמה את אחת החניות במיקום הטוב ביותר בבניין החדש, חניה תת קרקעית וגדולה יותר מאחרות.
אין זכות אוטומטית
המפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה, מאיר פורת, קיבל את עמדת הנתבעת.
הוא הבהיר כי במסגרת פרויקט תמ"א 38 לא נדרש בהכרח להוסיף מקומות חניה לדירות הקיימות, ככל שלא הייתה להן חניה קודם לכן, אך יש להשלים את תקן החניה בהתאם לתוספת הבניה ולהוסיף חניה שנגרעה, אם נגרעה, בשל הבניה.
מכיוון שאין זכאות אוטומטית לתוספת חניה צמודה במסגרת הסכם תמ"א, יש להתייחס לחניה כמו אל תוספת תמורות שמתקבלת במשא ומתן בין בעלי הדירות לבין החברה היזמית. המפקח קבע שעיקרון השוויון בתמורות הופר ביחס לתובעת.
המפקח הבהיר כי לחמש דירות בבניין יש חניה צמודה ואילו לארבע דירות אין חניה צמודה. מדובר בשתי קבוצות שיש ביניהן שוני מהותי. החניה הצמודה מעלה את ערך הנכס וקביעת תמורה שווה לשתי הקבוצות מפרה את עיקרון השוויון המהותי.
זאת ועוד, העובדה שחלק מבעלי הדירות ויתרו על זכותם הקניינית לקבל חניה נוספת, אין בה כדי לאלץ את הנתבעת לוותר על זכותה הקניינית לחניה. כמו כן, אין במנגנון בחירת החניה כדי לפצות על הפרת השוויון בתמורות.
לסיכום מינה המפקח שמאי שיעריך מהו שווי חניה נוספת רגילה וקבע שהתובעים ישלמו לנתבעת את הפער בין שווי החניה שנבחרה על ידה לבין שווי חניה נוספת רגילה.
התובעים חויבו בהוצאות בסך 6,970 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד קנר ערן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד איזק דוד
עו"ד חן רואימי עוסק/ת ב- תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.