השופט בן שלו קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה בנפרד, בה דרשה להצהיר כי המשק שרשום על שמו, ששוויו הוערך ביותר מ-4 מיליון שקל, הוא משותף. האישה הציגה ראיות שלפיהן השקיעה 600,000 שקל ברכישת הזכויות במשק במסגרת הסדר במשפחת הבעל. בנוסף היא הוכיחה שהצדדים נטלו משכנתה משותפת לבניית בית במשק וכי הם גרו במקום לאורך שנות הנישואים וגידלו בו את ילדיהם. השופט קבע כי לבני הזוג זכויות בחלקים שווים במשק, וכי האישה זכאית להירשם כבעלים של מחציתו.

בני הזוג נישאו ב-2008 ולהם שלושה ילדים קטינים. בארבע השנים האחרונות הם חיים בנפרד אך טרם התגרשו. 

במוקד ההליך הרכושי עמדה השאלה האם הזכויות במשק בו גרו הצדדים משותפות או לא. הזכויות עברו על שם הבעל ונרשמו על שמו במהלך הנישואין. כיום הוא גר במשק עם בת זוגו החדשה ובנם הקטין, כשהאישה והילדים גרים בדירה שכורה.

האישה טענה כי היא מימנה באופן מלא תשלום פיצוי בסך 600,000 שקל לדודו של הבעל, כדי שהזכויות במשק יעברו מסבו לאביו וממנו לבעל. כמו כן לדבריה, היא השתתפה באופן מלא בנטילת המשכנתה על המשק והוריה סייעו לממן התקנת מתקן לאנרגיה מתחדשת במקום. היא הוסיפה כי בני הזוג גרו במשק עם ילדיהם והתנהלו בשיתוף כלכלי מלא. בנסיבות אלה לדבריה היא זכאית לחצי מהזכויות. 

הבעל טען כי הזכויות במשק הן רק שלו, והועברו אליו מאביו ללא תמורה. לדבריו, מדובר בזכויות שהן "נכס חיצוני" למסת הנכסים המשותפת. 

הבעל הסביר כי סבו המנוח, שהיה הבעלים המקורי של הזכויות, הצהיר כי הוא בבחינת "נכד ממשיך" ובנסיבות אלה האישה לא זכאית לחצי מהזכויות. 

מימנה את הרכישה

השופט בן שלו מבית המשפט למשפחה השתכנע שכוונת הצדדים היתה שהזכויות במשק תהיינה משותפות לשניהם בחלקים שווים. 

הוא ציין שמחומר הראיות עלה שבמועד נישואי הצדדים המשק היה רשום על שם סבו של הבעל. בין שני ילדי הסב (אביו של הבעל ואחיו) התנהל משא ומתן להסדרת העברת הזכויות. עוד עלה כי במהלך הנישואים האישה מכרה נכס שרכשה לפני נישואיה, והשתמשה בסכום של 600,000 שקל כדי לפצות את דודו של הבעל על מנת שהזכויות במשק יעברו לאביו. היא זו שלמעשה אישרה את "שרשור" הזכויות במשק בהעברה בין דורית מהסב לאב וממנו לבעל. 

ראיה נוספת לכוונת שיתוף מצא השופט בעובדה שהצדדים נטלו משכנתה לשם בניית בית נוסף במשק שאליו תכננו לעבור וההחזרים שולמו מהחשבון המשותף. 

הוא הדגיש שגם לא ניתן להתעלם מכך שמדובר במשק שבו גרו הצדדים כל תקופת הנישואים ובו גם נולדו וגדלו ילדיהם. זאת, לצד ראיות להשקעה במשק מצד הוריה של האישה, שהזרימו לבני הזוג כספים לצורך הקמת מתקן אנרגיה מתחדשת בשטח המשק.

לפיכך קבע השופט שהזכויות במשק משותפות לבני הזוג בחלקים שווים.

הבעל חויב בהוצאות בסך 20,000 שקל. 

  • ב"כ האישה: עו"ד יוסף לוי
  • ב"כ הבעל: בעצמו

עו"ד מירב בלאיש עוסקת ב- נחלות ומשקים במושבים וקיבוצים, ובדיני משפחה

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.