"צמד המילים 'משבר הקורונה' או מגפת הקורונה אינו בבחינת מילות קסם, שיש בהן כדי להצדיק באופן גורף כל איחור בבניה וכל איחור במסירת דירות": כך הודגש לאחרונה בפסק דין של בית משפט השלום בתל אביב, בנוגע לתביעת רוכשי דירות נגד הקבלן שמכר להם אותן, עבור איחור במסירה. השופט עדי הדר לא מצא שקיים קשר סיבתי בין המגפה העולמית לאיחור הניכר כטענת הקבלן, וקבע ברמה העקרונית שהוא חייב בפיצוי של כ-450 אלף שקל.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט בינואר אשתקד סיפרו התובעים כי רכשו מהקבלן דירות מגורים בבניין בן 22 קומות, המהווה חלק ממיזם נדל"ן למגורים בשם "אמירי פארק חדרה" ברחוב לכיש בעיר. לטענתם, הגם שהקבלן התחייב כלפיהם בהסכמי המכר למסור להם את הדירות בתחילת 2022, בפועל הן נמסרו להם בשלהי אותה שנה ובאיחור ניכר. גובה האיחור הנטען השתנה בין תובע לתובע, והיה בטווח של 8 עד 12 חודשים.
הקבלן, לעומת זאת, נאחז במגפת הקורונה בניסיון להימלט מתשלום הפיצוי. כך למשל, הוא סיפר שספקים רבים של המיזם הודיעו לו כי בעקבות השינויים הנגרמים כתוצאה מהגבלות הממשלה נוכח מגפת הקורונה, חל עיכוב בתפוקת העבודה. עוד סיפר, בין היתר, שההגבלות האמורות לצד קיטון ייצור ואספקה עולמית יצרו עיכובים באספקת וייבוא סחורות, תהליכי ייצור, הכשרת עובדים, כניסת עובדים לשטחי ישראל, ועוד.
בתמונה הכוללת טען הקבלן שיש לראות בקורונה ככוח עליון וכ"פגע טבע" המונעים לראות בו אחראי לאיחור הנטען, וממילא לפיצוי הנדרש.
גרסה כבושה
אבל השופט הדר קבע שטענת הקבלן, לפיה הקורונה אחראית לעיכוב הנטען, לא הוכחה בשום שלב. הוא הזכיר שלפי הפסיקה "צמד המילים 'משבר הקורונה' או מגפת הקורונה אינו בבחינת מילות קסם, שיש בהן כדי להצדיק באופן גורף כל איחור בבניה וכל איחור במסירת דירות. הקבלן הוא זה שצריך להוכיח כי מדובר בכוח עליון ובנסיבות אובייקטיביות של ממש שהשפיעו על מילוי התחייבויותיו במועד באופן שיצדיק את העיכוב במסירה".
עובדה קריטית שהפריכה את גרסת הקבלן הייתה, לדברי השופט, שהסכמי המכר עם מרבית התובעים נחתמו בתקופה שלאחר פרוץ מגפת הקורונה, אך זאת מבלי לשנות את מועדי המסירה. כמו כן, בהודעות העדכון שנשלחו לרוכשים כלל לא נזכרה המגפה העולמית. התרשמות השופט הייתה ש"יד ימין" של הקבלן "לא ידעה מה עושה יד שמאל".
לאור זאת מסקנתו הייתה שגרסת הקורונה מטעם הקבלן הינה בבחינת "גרסה כבושה" (=כזו שהוסתרה ללא הצדקה), אשר נולדה בדיעבד ולצורך ההליך המשפטי.
במישור הכספי טענו התובעים לנזקי איחור בגובה למעלה מ-700 אלף שקלים. ברמה הפרקטית מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר העמיד את הנזק על סכום נמוך מכך, בסביבות 450 אלף שקל. השופט אימץ את מסקנותיו תוך שהורה לבעלי הדירות להגיש לבית המשפט תוך שבוע החלטה מתומצתת (פסיקתה) לחתימתו, בהתאם לקביעות בפסק הדין.
נוכח התוצאה קבע השופט שהקבלן ישלם לבעלי הדירות גם שכ"ט עו"ד בסך 70 אלף שקלים וכן הוצאות משפט.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דניאל בן שלמה עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.