אישה שהייתה נשואה במשך למעלה משלושים שנה איבדה את זכויותיה בדירת פנטהאוז יוקרתית בגבעתיים, על אף שבית המשפט הכיר בזכויותיה מכוח הלכת השיתוף הספציפי. השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בפסק דין שניתן לאחרונה כי האישה התנהלה בחוסר תום לב משווע בהגשת התביעה, שכן הסכימה לשעבד את הדירה לטובת הבטחת הלוואה שקיבל בעלה. ההלוואה לא נפרעה ולכן הנושה מכר את הדירה לרוכשים, שקנו את הנכס בתום לב.
במרכז הפרשה עומדת דירת גג בת 350 מ"ר המתפרסת על פני שתי קומות, הכוללת בריכת שחייה, חמישה מקומות חנייה וקומת מחסנים. הדירה נבנתה על מגרש שנרכש על ידי הבעל כחודש לפני נישואי בני הזוג בשנת 1988, ורשומה על שמו.
האישה טענה כי יש לה זכויות במחצית מהדירה, שכן הבניין כולו נבנה מכספים משותפים ותוך שיתוף פעולה מלא בין בני הזוג. לטענתה, היא הייתה מעורבת בכל תהליך הבנייה, לרבות בהוצאת היתרים והעבודה מול האדריכל. בני הזוג נטלו משכנתה משותפת בסך 2.5 מיליון שקל לצורך בניית הבניין, והתגוררו בדירה במשך 18 שנים עם בנותיהם.
בשנת 2018, בעקבות קשיים כלכליים בעסקיו של הבעל, נטלו בני הזוג הלוואה בסך 3.3 מיליון שקל מנושה פרטי לצורך סילוק המשכנתה. כשלא עמדו בהחזרי ההלוואה, פעל הבעל למכירת הדירה והיא נמכרה לבני זוג תמורת 5 מיליון שקל. הרוכשים עברו לגור בנכס ביולי 2022 לאחר שנאלצו לנקוט בהליכים לפינוי האישה.
האישה, שנקלעה להליכי חדלות פירעון בשנת 2020, טענה כי הסכם המכר נחתם ללא ידיעתה וללא ידיעת הנאמן על נכסיה. לטענתה, יש לה זכויות במחצית מהנכס מכוח הלכת השיתוף הספציפי. מנגד, הנושה והרוכשים טענו כי זכויות הרוכשים גוברות שכן העסקה הושלמה בתום לב תוך הסתמכות על המרשם, ושולמה מלוא התמורה.
הסכימה במפורש
השופט נפתלי שילה קבע כי אמנם הוכח שיתוף ספציפי בדירה, שכן הנושה והרוכשים לא סתרו את טענות האישה בעניין זה ואף הודו שאין להם כל ידיעה אודות מערכת היחסים הרכושית בין בני הזוג. עם זאת, קבע השופט כי מאחר שהאישה הסכימה במפורש שהדירה תשמש כבטוחה להלוואה וחתמה על המסמכים הרלוונטיים, הזכויות שהיו לה בדירה היו כפופות לחובה להשיב את ההלוואה.
בנוסף קבע השופט כי זכויות הרוכשים גוברות על זכויותיה של האישה מאחר שהם רכשו את הדירה בתום לב, בתמורה מלאה ובהסתמך על המרשם, בהתאם לסעיף 10 לחוק המקרקעין ("תקנת השוק"). השופט הדגיש כי האישה ידעה על קיומו של המשא ומתן עם הרוכשים עוד בחודש פברואר 2021, ולמרות זאת לא נקטה בשום הליך למניעת המכירה.
"תביעתה של האישה הוגשה בחוסר תום לב משווע", קבע השופט שילה. "היא נטלה יחד עם בעלה הלוואה והסכימה לשעבד את הדירה לצורך פירעון ההלוואה. היא ידעה היטב שגם זכויותיה בדירה שועבדו לצורך השבת ההלוואה".
בסיום פסק הדין חייב השופט את האישה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 100,000 שקל (50,000 שקל לרוכשים ו-50,000 שקל לנושה).
- ב"כ התובעת: עו"ד אורי בראון
- ב"כ נתבע 1 (הנושה):עו"ד רוני מישקובסקי
- ב"כ הרוכשים: עו"ד מיכאל בן יאיר
- הנאמן: עו"ד רונן קריסטל
עו"ד לואיזה עזייב עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.