בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה של רוכשת דירה נגד מוכריה, לקבלת פיצוי על ליקויים שגילתה בה אחרי כניסתה אליה. השופט זיו אריאלי התרשם שהמוכרים היו מודעים לסדקים ולרטיבות בדירה, ופעלו להסתירם מהרוכשת באמצעות "תיקונים קוסמטיים". בנסיבות אלה הוא פסק לה פיצוי בסך רבע מעלות הדירה.
תחילת הפרשה בדצמבר 2017 אז חתמו הצדדים על הסכם שלפיו התובעת תרכוש את דירת הנתבעים בקרית-אתא תמורת כמיליון שקל. בין היתר הצהירו המוכרים בהסכם שלמיטב ידיעתם "אין בדירה כל פגם ו/או מום נסתר לרבות בעיות רטיבות ו/או נזילות".
שמונה חודשים חלפו והרוכשת נכנסה לדירה. אלא שאז, לטענתה, החלה להריח עובש וטחב מהמטבח ומהאמבטיה. בתביעה שהוגשה לבית המשפט במאי 2020 המשיכה הרוכשת וסיפרה כי עם בוא החורף החלו להופיע בדירה סדקים וסימני רטיבות נרחבים בתקרה ובקירות.
לטענתה, המוכרים הטעו אותה ביחס למצבה האמיתי של הדירה, תוך שפעלו להסתיר את שלל הליקויים באמצעות שיפוץ פנימי קוסמטי. בתוך כך נטען שהמוכרים אף כיסו רצפה שבורה באמצעות שטיח על-מנת להסתיר זאת ממנה. לשיטתה מדובר בהפרת חוזה המזכה אותה בפיצוי כולל של כ-394 אלף שקל.
מנגד טענו הנתבעים כי הם לא ידעו בשעת המכירה על ליקויים כלשהם בדירה, וכי המשא ומתן עם הרוכשת נוהל בתום לב ובגילוי מלא מצדם. לטענתם, הרוכשת ידעה שמדובר בדירה ישנה בת למעלה מ-40 שנה ובכל זאת החליטה לרכוש אותה, כך שאין לה להלין אלא על עצמה.
טיפולים שנתיים
השופט אריאלי הבהיר שלמעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי בדירה התגלו פגמים וליקויים מהותיים שהמוכרים לא גילו לרוכשת על קיומם, תוך שהציגו את הנכס ככזה הנמצא במצב טוב, צבוע ומסויד. המחלוקת הייתה האם המוכרים ידעו על הליקויים או היו צריכים לדעת עליהם. "על שאלה זו אשיב, וללא כל היסוס, בחיוב", כתב השופט.
הגם שהמוכרת העידה כי מעולם לא הבחינה ברטיבות או בסדקים בקירות הדירה, באותה נשימה היא הודתה שבעלה טיפל באיטום הגג וביצע עבודות שפכטל בדירה מדי שנה. בנסיבות אלה השופט דחה את טענתה שלא הייתה מודעת לסדקים ולרטיבות. בנוסף, מומחים מטעם שני הצדדים קבעו שמדובר בליקויים בהיקף משמעותי.
"אני סבור כי הנתבעים ידעו בפועל על ליקויי איטום בגג, סדקים בקירות ובעיות רטיבות, שאם לא כן לא היו פועלים מדי שנה לתיקונם. על ליקויים אלו לא מסרו הנתבעים דבר לתובעת, טרם ביצוע עסקת המכר", כתב השופט.
בתוך כך הוא קבע שהעובדה כי במהלך המשא ומתן המוכרת לא הבחינה בסדקים וברטיבות, תומכת במסקנה שהליקויים הוסוו ממנה באמצעות "תיקונים קוסמטיים".
לצד זאת השופט דחה את גרסת הרוכשת שהוסתרו ממנה ליקויי הריצוף, שכן היא לא הזכירה אותם בתלונותיה השונות כלפי המוכרים ומכאן שסביר להניח כי הייתה מודעת אליהם. השופט אף דחה את בקשת הרוכשת לכפל פיצוי – גם עבור עלות התיקונים וגם את הפיצוי המוסכם המעוגן בחוזה.
בסופו של יום הוא פסק לה פיצוי בשל הליקויים ועוגמת נפש, בסך 219,385 שקל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רז בן-ארצי עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.