גבר שנתבע לשתף פעולה עם פינוי-בינוי לא נשאר חייב, ועתר לפסול את שופט המחוזי בחיפה איל באומגרט, הדן בהליך. לטענתו קיימות מספר אינדיקציות לכך שהשופט מעוניין בקידום ההליכים בכל מחיר כשדעתו מקובעת על כך שהנתבע הוא "דייר סרבן" – ללא הצדקה. הבקשה נדחתה והדייר חויב בהוצאות.
74 התובעים התקשרו עם חברת "מור סבג השקעות ויזמות בע"מ" לצורך קידום מיזם התחדשות עירונית מסוג פינוי בינוי. הם סיפרו שבין שניים מהנתבעים נטושה מחלוקת בנוגע לבעלותם על "דירת מריבה" במתחם המגורים, אלא שלטענתם לא יהיה זה נכון להמתין עד להכרעת בית המשפט בסכסוך הנקודתי, ויש למנות כבר עכשיו גורם שיחתום במקומם על הפינוי-בינוי.
מאז הגשת התביעה במרץ האחרון נתן בית המשפט שורת החלטות, כמו תיקון כתב התביעה באופן שיאפשר את צירוף בעלי המריבה, והקצבת זמן החקירה הנגדית של נציג תומכי הפרויקט ל-45 דקות. אלא שלשיטת אחד מבעלי המריבה אין מדובר בהחלטות לגיטימיות, אלא באינדיקציות למשוא פנים המצדיקות לפסול את השופט.
לטענת האיש, ההחלטה המקבלת את הבקשה לתיקון כתב התביעה "מלמדת כאלף עדים על כך שדעתו של בית המשפט נעולה וקבועה" לטובת תומכי הפרויקט. יתרה מכך, טען, פרק הזמן שהשופט קצב לו לצורך חקירת נציג התומכים קצר בהרבה מזה הנדרש לו בפועל, בין 4 ל-5 שעות.
לעמדת הדייר מטרת תומכי הפרויקט בתביעתם היא לנשל אותו מדירת המריבה, כאשר בית המשפט, במקום לסייע לו, נוקט ב"ראיית מנהרה" ויוצא מתוך נקודת הנחה שמדובר בדייר סרבן שדינו פינוי - הגם שבפועל אינו כזה ושמלכתחילה לא הייתה סיבה להגיש נגדו את התביעה. לשיטתו, במצב שנוצר אין מנוס מפסילת השופט הדן בהליך.
התובעים, מצדם, התנגדו נמרצות לפסילת השופט. לעמדתם טענות הדייר בדבר זכויותיו בדירת המריבה, תיקון כתב התביעה וההחלטה האם למנות גורם שיחתום במקומו הן לגוף העניין, ואינן מקימות עילת פסלות.
החלטות טכניות לחלוטין
השופט באומגרט הסביר שלפי החוק הוא צריך לפסול את עצמו רק אם "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לדבריו, לאחר שעיין בכובד ראש בכל טענות הדייר הוא מצא שלא מתקיימות נסיבות כאלה.
"עיון באותן החלטות אשר המשיב סבור שמלמדות על נעילת דעה מעלה שהן כולן החלטות דיוניות, שאין בינן ובין ההליך העיקרי דבר המלמד על עמדת בית משפט ועל התוצאה הסופית", כתב השופט. כדוגמה לכך הוא הדגיש שהגבלת הזמן לחקירה הנגדית היא החלטה דיונית שמקורה בסמכות בית המשפט לקבוע את סדרי הדיון ולנהל את ההליך המשפטי כהבנתו.
בהתייחסו לקבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה הדגיש השופט שאם הדייר לא מרוצה ממנה, באפשרותו פשוט לערער עליה. עוד הוא ציין כי מדובר בהחלטה שניתנה בהסתמך על טיעוני הצדדים והחומרים שהגישו, אשר אינה מלמדת כהוא זה על נעילת דעתו של בית המשפט.
לסיום הבהיר השופט שמרבית טענות הדייר הנוגעות לניהול המיזם, קידומו והתנהלות הצדדים האחרים מקומן בהליך העיקרי, ולא במסגרת בקשת פסלות שופט. לפיכך הוא דחה את הבקשה והשית על הדייר הוצאות בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד רותם מדואל
- ב"כ הנתבעים 1-6: עו"ד הרשקו ועו"ד דאוד
- ב"כ הנתבע 7: עו"ד אילן ציאון
עו"ד נתן מינקוביץ עוסק/ת ב- תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.