לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה לאחרונה תביעה נגד שירותי בריאות כללית. התובעים טוענים כי רופאי הקופה התרשלו כשלא אבחנו במהלך ההיריון שבנם סובל מתלסמיה מייג׳ור, מחלה קשה שמצריכה עירויי דם תכופים, מה שהיה מוביל לקבלת אישור להפלה. בין היתר נטען בכתב התביעה כי העובדה שלאישה תלסמיה מיינור, הצורה הקלה יותר של המחלה, הייתה ידועה לקופת החולים במשך שנים והיה על הרופאים להסביר לה כי אם גם בן זוגה נושא את המחלה הסיכון ללידת ילד פגוע הוא גבוה.
תלסמיה מייג׳ור היא מחלה תורשתית שגורמת לאנמיה חמורה ודורשת עירויי דם קבועים אחת לשבועיים-שלושה למשך כל חיי החולה. כתוצאה מהעירויים החוזרים נוצרת צבירת ברזל ברקמות הגוף כמו למשל בלב בכבד ובלבלב מה שגורם לפגיעה בתפקודם.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד מאי מרקוביץ סיפרו ההורים כי כבר בשנת 2002, בהיותה כבת 15, אובחנה האישה כסובלת מתלסמיה מיינור (הגרסה הקלה יותר של המחלה). היא עצמה אינה זוכרת את האבחנה או כי הוסברו לה המשמעויות שלה.
אבחנה זו ״נשכחה״ במהלך השנים ומשום מה ייחסו את האנמיה ממנה סבלה האישה לחוסר ברזל, כולל ממש חודשיים לפני ההיריון.
לפי חוות דעת רפואית שהגישו התובעים, העובדה שהאבחנה החשובה לא הופיעה שוב ברישומים מהווה סטייה חמורה מהפרקטיקה הרפואית הנכונה והמקובלת. מה עוד שלאור התלונות החוזרות של האישה בשל האנמיה ממנה סבלה לאורך השנים היה על הצוות הרפואי שביצע את מעקב ההיריון להפנות אותה שוב לבירור המטולוגי כולל שלילה של תלסמיה מיינור, דבר שלא נעשה.
הצוות הרפואי גם לא הסביר לאישה את הצורך לבדוק ולברר את המצב של בן זוגה ולא הבהיר לה כי אם יימצא עם תלסמיה מיינור קיים סיכון גבוה לילד חולה במחלה קשה, תלסמיה מייג׳ור.
סטייה חמורה מהפרקטיקה
התובעים הוסיפו כי רק בשבוע 17 להיריון בעקבות חוסר ברזל הופנתה האישה לבדיקה המטולוגית שאבחנה מחדש שהיא סובלת מתלסמיה מיינור. למרות זאת, הצוות לא הפנה לבדיקה של בן הזוג אף שמדובר בבדיקה מתחייבת במקרים כגון אלה. בכך יש סטייה חמורה ובלתי מובנת מהפרקטיקה הרפואית הנדרשת.
לדברי התובעים, אם היו מבצעים בדיקה לבן הזוג היו מגלים שגם לו יש תלסמיה מיינור והאישה הייתה מופנית לבדיקת מי שפיר. בדיקה זו הייתה מאבחנת כי העובר חולה בתלסמיה מייג׳ור ולבני הזוג הייתה אפשרות לפנות לוועדה להפסקת היריון. לטענתם, עם אבחנה כזו כל ועדה הייתה מאשרת להפסיק את ההיריון, בכל שלב.
התובעים סיפרו כי ב-2017 נולד בנם, ובגיל 7 חודשים אובחן כסובל מתלסמיה מייג׳ור. כתוצאה מהמחלה הוא נזקק לעירויי דם חוזרים, הוא סובל ויסבול ממוגבלויות רבות ונגזר עליו לחיות חיים של מצוקה וסבל תוך שהוא תלוי במידה רבה בעזרת הזולת.
התובעים הוסיפו כי הנתבעת בהתנהלותה פגעה באוטונומיה שלהם לבחור שלא לגדל ילד עם מוגבלות כה קשה.
משירותי בריאות כללית לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל