ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי קריטי בארגז ניהול הסיכונים הפרטי והמשפחתי שלנו, והוא משמש אותנו כ"צוואה בחיים", במצב בו נאבד את כשירותנו הקוגניטיבית כתוצאה ממחלה או מתאונה, ולא נוכל לקבל החלטות בעצמנו. חוק הכשרות המשפטית קובע כי מיופה הכוח מוסמך לקבל בשם הממנה כל החלטה ולבצע בשמו כל פעולה. אבל המציאות בשטח שונה.
במסגרת עבודתנו השוטפת גילינו קשיים והתנגדויות מצד בנקים המגבילים את יכולתם של מיופי הכוח לפעול באמצעות ייפוי הכוח המתמשך. כך, כשנודע לבנק כי אחד מבעלי החשבון איבד את כשירותו המנטאלית, הוא עוצר מיד את הפעילות בחשבון ומונע ממיופה הכוח לפעול באופן עצמאי בחשבון, בין היתר תוך דרישה לקבל אישור לפני ביצוע פעולות ומניעת שימוש בכרטיסי אשראי ופנקסי צ׳קים.
תפיסת עולם זו של הבנקים ארכאית ומתבססת על המצב החוקי הקודם בעולם האפוטרופסות. בעבר התייחסו לאדם שאיננו כשיר לטפל בענייניו כאדם "חסוי" שצריך להגן עליו ועל האינטרסים שלו. ההשגחה נעשתה על ידי האפוטרופוס הכללי בלבד והבנקים צייתו להוראות האפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט. במקרים בהם הבנק לא ציית או לא פיקח על חשבון החסוי באופן שגרם לו נזק כלכלי, הוא היה חשוף לתביעה.
מצב זה השתנה לחלוטין לפני כחמש שנים, עם תיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. התיקון, הקרוי בפי משפטנים "המהפכה החברתית משפטית בחוק האפוטרופסות", מאפשר היום לכל אדם, בעודו במצב קוגניטיבי תקין, לערוך ייפוי כוח מתמשך, בו הוא ממנה אדם אחר שיפעל על פי הנחיותיו. בדרך זו נמנעים למעשה מהליך של מינוי אפוטרופוס. באמצעות התיקון המחוקק יצר מנגנון חלופי יעיל להגנה ולטיפול בחסרי ישע, ללא צורך בבית המשפט, כשהאפוטרופוס הכללי הוא שמאשר את מינוי האדם אותו בחר הממנה מראש על מנת שיפעל בשמו ועל פי רצונו.
חסמים בירוקרטיים
על מנת להגשים תכלית זו מחובתה של המדינה להבטיח כי אותם אנשים שנטלו על עצמם את התפקיד החשוב, הרגיש והמחייב של מיופה הכוח המתמשך, יוכלו לפעול באופן מלא וחופשי, מבלי להיתקל בחסמים בירוקרטיים מצידם של גופים ומוסדות ובראשם הבנקים. בכך יתייתר הצורך לעתור לבית המשפט ולבקש סעדים, או לקבל אישור נוסף למינוי שכבר ניתן על ידי האפוטרופוס הכללי.
למרבה הצער, כוונת המחוקק מסוכלת יום יום, והתיקון לחוק האפוטרופסות אינו מיושם הלכה למעשה. הבנקים אינם מכירים בייפוי הכוח המתמשך ובמשמעותו הברורה כפי שקבע המחוקק.
בדצמבר 2020 התקיים דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשותו של ח"כ יעקב אשר. בדיון התברר כי אכן קיימים קשיים ביישום ובהטמעה של ייפוי הכוח המתמשך, ואין נהלים והנחיות מחייבים של המפקח על הבנקים, דבר המונע באופן שרירותי ממיופי הכוח לפעול באופן מידי, ובזמן אמת, עבור הממנה.
כתוצאה מכך, ישנה אנדרלמוסיה בהתנהלות וחוסר התאמה משוועת בין בנק לבנק, בין סניף לסניף ובין פקיד לפקיד. הדבר גורם נזקים לבעל החשבון (הממנה) ופוגע קשות בהתנהלות מיופה הכוח וגורר אותו להליכים מיגעים ויקרים, כשהוא נאלץ להוציא כספים מכיסו האישי.
לקוחות שבויים
ייפוי הכוח המתמשך כידוע מסמיך את מיופה הכוח לפעול בשם האדם הממנה, גם בעניינים רפואיים. עניינים אלה מערבים לא אחת שאלות של חיים ומוות. כשם שרופא מחויב לציית להוראה במסגרת ייפוי כוח מתמשך ולמשל להימנע לדוגמה מחיבורו למערכת הנשמה מלאכותית (דבר שיביא בהכרח למצב של מוות), אין כל סיבה להשלים עם התנהלות בנק בניגוד להנחיות בעל החשבון.
המצב הנוכחי בו כספו של הלקוח שבוי בידי הבנקים איננו תקין ומחייב התערבות רגולטורית מיידית. מובן כי הבנק חייב בחובת זהירות עקרונית לטובת הלקוח ועליו להגן עליו מפני ניצול לרעה של כספו. ואולם, במצב בו הלקוח, בהיותו בדעה צלולה, מסמיך אדם אחר, לרוב בן משפחה שנאמן עליו, חובתו של הבנק לכבד את רצון הלקוח.
לסיכום, הבנקים חייבים, בראש ובראשונה, לקבוע נהלים והנחיות ברורים שיהיו ידועים מראש לקהל הלקוחות. בנוסף לכך, מומלץ לשדרג את מעמדו של אישור האפוטרופוס הכללי בקשר לכניסה לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך, ולהעניק לאישור זה מעמד של החלטה שיפוטית, שניתן לאכוף אותה בין באמצעות לשכות ההוצאה לפועל ובין באמצעות בקשה למתן סעדים על פי פקודת ביזיון בית המשפט.
עו"ד יואב צח-וכס עוסק בדיני אפוטרופסות, עו"ד אודי (אהוד) קרמר עוסק בייפוי כוח מתמשך
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל