אחוזי הנכות של נכי צה"ל נקבעים על ידי ועדה רפואית. הוועדה מתכנסת, עוברת על התיק הרפואי, שומעת את הנכה, ובמקרה שהוא מיוצג גם את עורך דינו. לאחר מכן הוועדה מבצעת את הבדיקה הקלינית הנדרשת, ומחליטה על שיעור הנכות המתאים על פי התקנות.
היות שההחלטה מתבצעת בתום ישיבת הוועדה, ניתן היה לצפות כי החלטתה תימסר באופן מידי לנכה, או לכל המאוחר תודע לו תוך ימים מספר.
בפועל, עוברים לפעמים שבועות רבים עד להודעה. מה קורה בכל הזמן הזה?
התהליך הראשון הוא אשרור הפרוטוקול. בכל מחוז שיקום קיים בעל תפקיד הקרוי "יו"ר הוועדות הרפואיות". למעשה מדובר בשניים, האחד אחראי על הוועדות מהדרג הראשון (מחוזיות), והשני על וועדות הערעורים (ועדות עליונות). סמכותם היא לעבור על הפרוטוקול ולהחליט אחד משלושה: אישור הפרוטוקול, החזרת הדיון לוועדה בליווי הערות (תוך יידוע הנכה), או ביטול ההחלטה ומינוי ועדה בהרכב אחר.
התהליך מסתיים בחתימה פורמלית של יו"ר הוועדות על הפרוטוקול והעברתו למטה אגף השיקום בפתח תקווה. הליך זה נמשך לרוב מספר ימים עד מספר שבועות שבסיומם הנכה מקבל הודעת SMS כי הדיון הסתיים והתיק הועבר לקצין התגמולים להוצאת החלטה.
בשלב הבא מגיע התיק לקצין התגמולים, שהדין מסמיכו אך לשלוח "הודעה לנכה על החלטת הוועדה". במידה שלקצין התגמולים יש השגות על שיעור הנכות שנקבע בוועדה, יש לו סמכות להגיש ערעור על החלטת הוועדה המחוזית לוועדה רפואית עליונה או להגיש ערעור לבית משפט מחוזי על החלטת וועדה רפואית עליונה, בתוך 30 יום מיום שההחלטה הגיעה לידיו. חשוב לציין כי לקצין התגמולים אין כל סמכות לשנות את ההחלטה.
האם קצין התגמולים מתערב?
התעכבות התיק מעבר לפרק הזמן הסביר בשתי תחנות אלו מעוררת לפעמים תחושה אצל הנכים כי "מישהו מתערב" בכדי לפגוע או לשנות את ההחלטות בעניינם.
בעבר הכרתי מקרים בהם חרגו בעלי התפקידים מסמכותם, או שהליכי האישור נמשכו זמן רב מסיבות טובות, ולפעמים אף בכדי לסייע לנכים, אולם לאחרונה נתקלתי בכמה מקרים בהם הפעולות והעיכובים היו תוצאה של מטרה אחרת.
במקרה אחד דובר בוועדה רפואית עליונה שהחליטה (לאחר שהתיק הוחזר אליה מבית המשפט) לקבוע אחוזי נכות משמעותיים,.
מאחר שהתנהלות חברי הוועדה כלפי הנכה הייתה שערוריתית, רופא אחד דיבר בטלפון, שני נרדם ושלישי עיין במופגן במסמכים במקום להקשיב, הוגשה תלונה לאחר שהנכה קיבל הודעה כי הפרוטוקול נחתם והועבר לקצין התגמולים.
בתגובה משך יו"ר הוועדות העליונות את התיק בחזרה אליו, מחק בטיפקס את חתימתו והורה על כינוס ועדה חוזרת.
כיוון שמדובר בפעולה שאינה חוקית, הוגש בעניין זה ערעור לבית המשפט המחוזי, וקצין התגמולים הודיע כי הוא מקבל את הערעור ומותיר את ההחלטה על כנה, ובלבד שלא ייקבע נגדו פסק דין על ההתנהלות הבלתי חוקית. לציין כי במקרים אחרים בהם הוגשו תלונות על התנהלות רופאי הועדה, לא הורה היו"ר על כינוס חוזר, אלא שבמקרה זה, כמצויין, הועדה העלתה האחוזים באופן משמעותי.
במקרה שני, ועדה רפואית מחוזית החליטה בעניינו של נכה מסוים, הפרוטוקול נחתם על ידי יו"ר הוועדות, והתיק הועבר לקצין התגמולים. שלושים הימים שבהם קצין התגמולים יכול היה להגיש ערעור חלפו מבלי שנעשה דבר.
בכדי לשנות את ההחלטה בכל זאת, בחר קצין התגמולים לפנות ליו"ר הוועדות בבקשה "להבהיר" את החלטת הוועדה תוך שהוא מציין כי לכאורה נקבעה נכות כפולה, ובמילים אחרות ברצונו להוריד מאחוזי הנכות.
לזכותו של יו"ר הוועדות יאמר כי לאור ההתנגדות שלנו, הוא העז להתנגד לפנייה הראשונה של קצין התגמולים, אך כוחו כשל לו בפניה השנייה, והוא החליט בניגוד לכל דין לכנס וועדה רפואית חוזרת. לאחר שהובאה לידיעתו עמדת בית המשפט במקרה הנזכר לעיל, הודיע בינתיים על דחיית הועדה [הגם שהדרישה היא לביטולה כלל].
ייתכן שמדובר בהצטברות מקרית של מקרים מיוחדים, אך ברור כי מעתה והלאה איני יכול יותר להשיב בשלילה בוטחת לשואלים אותי האם קצין התגמולים מתערב בהחלטות הוועדות הרפואיות במטרה להוריד את אחוזי הנכות. וזאת, ודאי כאשר לאחר שנים רבות של ייצוג לוחמים בפני הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון, אני יכול למנות על אצבעות יד אחת את מספר הערעורים שהגיש קצין התגמולים על החלטות הוועדות הרפואיות.
הפתרון הוא פשוט – שקיפות
האם יש מנגנון חלופי? הנה ההצעה שלי:
את החלטת הוועדה יש להעביר לנכה מיד עם קבלתה, היינו לאחר המתנה קצרה בתום ישיבת הוועדה או למחרת היום.
במקרים הנדירים בהם יו"ר הוועדות מחליט לפעול על פי סמכותו ולהורות על החזרת הדיון, הרי הוא יכול לעשות זאת גם כאשר לנכה יש כבר את העתק החלטת הוועדה.
במידה קצין התגמולים יחליט לערער על החלטת הוועדה, הרי שהוא יכול לצרף להודעה "הרשמית" על שיעור הנכות שנקבע ועל הזכאויות הנובעות מהחלטה זו, גם הודעה על כוונתו להגיש ערעור.
כך יהיה ברור לכולם כי האיילות ישנות בלילות, וקצין התגמולים לא פועל מאחורי גבם של הלוחמים הפגועים בכדי למזער את יכולתנו להודות להם על שירותם ופציעתם בדרך היחידה האפשרית – סיוע ועזרה מקסימליים על פי החוק המתאימים לשיעור פגיעתם.
עורך דין ארז יער עוסק בייצוג נכי צה"ל
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל