בית המשפט המחוזי בנצרת הורה למנהלי ובעלי אולם האירועים "ענבל" שבטבריה, לשלם 90,000 שקל פיצויים לאקו"ם ("אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל") בגין הפרת זכויות יוצרים, לאחר שנים של השמעות פומביות באירועים, מבלי להסדיר את הנושא מולה.   

בנוסף לכך, השופט יונתן אברהם הוציא צו מניעה קבוע האסור על האולם לעשות כל שימוש ביצירות המוגנות – שירים של יוצרים חברי אקו"ם.

אקו"ם הגישה את התביעה יחד עם אגודת AMERICAN SOCIETY OF COMPOSERS AUTHORS AND PUBLISHERS, העוסקת בניהול ואכיפה של זכויות יוצרי מוסיקה של יוצרים מן העולם. אקו"ם אוכפת ומנהלת בישראל את חברי האגודה האמריקאית מכח הסכם שנחתם ביניהן.

התביעה הוגשה נגד החברות המפעילות את האולם ונגד בעליו. אקו"ם והאגודה – התובעות בהליך – טענו כי החל משנת 2007 ועד 2014 הן פנו מספר פעמים אל הנתבעים בדרישה להפסיק להפר את זכויותיהן, בכך שהם משמיעים יצירות מוגנות באירועים – מה שנקרא "השמעה פומבית".

הן טענו כי הנתבעים המשיכו בהפרה מאסיבית ובוטה של זכויותיהן, במקום להסדיר את העניין אף שידעו על חובת תשלום תמלוגים והצורך ברישיון כדין.

פעלה בהתאם לתנאים

"התובעות הוכיחו שהנתבעים הרשו להשמיע בפומבי ביצוע של יצירות מוגנות. כמו כן הוכיחו כי הן בעלות הזכויות ביצירות המוגנות", קבע השופט אברהם.

ברמה העובדתית השופט אברהם קיבל את עדותו של חוקר פרטי שפעל מטעם התובעות, והציג שלושה אירועים שבהם ביקר באולם כאשר . השופט אף דחה את טענות הנתבעים לסתירות ושקרים בדוחות החוקר וציין כי עדותו "נמצאה אמינה ולא נסתרה".

בתוך כך הנתבעים אף טענו בין היתר כי פעולתה של אקו"ם פסולה, כיוון שהיא מנסה לנצל את המונופול שיש לה בנושא לצרכים בלתי הוגנים – באמצעות הסכם דרקוני שאינו פתוח למו"מ – וללא התחשבות בצרכי המשתמשים המסוימים ובצרכי הציבור בכללותו, והכל על מנת לכפות על הנתבעים לקבל את רצונותיה, ללא כל דיון באשר לחוקיות הדרישות ולמעשה ללא כל פתחון פה.

אלא שהשופט הבהיר כי פעילותה של אקו"ם עברה את המסננת של הרשות להגבלים עיסקיים, ואף ניתן בעניינה פסק הדין של בית הדין להגבלים עיסקיים בו ניתן לאקו"ם לפעול ב"הסדר כובל מאושר", ונקבעו מנגנונים רבים לפיקוח על צורת ההתקשרות עם אקו"ם, עם יוצרים ועם מפעילים כדוגמת הנתבעות.

"הנתבעים לא הוכיחו, כי אקו"ם פעלה במקרה דנן בניגוד לתנאים שאושרו לה", כתב השופט.

בכל הקשור לגובה הפיצוי, השופט מצא שבממוצע בתי המשפט פסקו כ-20,000 שקל לכל הפרה, אולם הוא התחשב בכך שהנתבעים פעלו בחוסר תום לב, וציין כי "מדובר במצב שבו נעשו אל הנתבעים פניות חוזרות ונשנות ואף ניתנו להם הזדמנויות רבות לתקן את המצב".

התוצאה היתה כי הנתבעים חויבו ב-30,000 שקל בגין כל הפרה – בסך כולל של 90,000 שקל עבור שלוש הפרות (שלושה אירועים של השמעות פומביות).

בנוסף הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עוד בסך 20,000 שקל.

ב"כ התובעות: עו"ד גליקסון גבריאלי ואח'

ב"כ הנתבעים: עו"ד יהודה אלייה

עו"ד איתי גורביץ' עוסק/ת ב- קניין רוחני 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל