בית משפט השלום ברחובות דחה לאחרונה תביעה כספית שהגישו אחים נגד עורך הדין שייצג את אביהם המנוח בענייניו השונים טרם מותו. טענתם הייתה שהוא גנב מאביהם 64 אלף שקלים ואף שלשל לכיסו את תמורת מכירת הרכב שלו, בסך 25 אלף שקלים. ואולם השופט ישראל פת קבע שהגניבה לא הוכחה. הוא מתח ביקורת על בחירת היורשים לתבוע את מי שהלכה למעשה דאג לאביהם במקומם, עת היה על ערש דווי.

התובעים הם אחים, ילדיו של אדם שנפטר במרץ 2020 אחרי מאבק במחלה קשה. טרם מותו היה המנוח מיוצג באמצעות הנתבע, עורך דין, לצורך טיפול בענייניו הכספיים.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט טענו היורשים שעורך הדין שלח ידו בכספים השייכים לאביהם, ומכאן שעליו להשיב להם אותם. הם סיפרו שבדצמבר 2019 ביקש המנוח מבתו להעביר לעורך הדין 65 אלף שקלים השייכים לו, על מנת שישמור עליהם בנאמנות. לגרסתם, עוד באותו הלילה העבירה הבת לעורך הדין את הסכום, בניכוי אלף שקלים שהוצאו לטובת ניקיון ביתו של המנוח.

עוד סיפרו האחים שנודע להם כי שלושה חודשים טרם מות אביהם רכבו נמכר על-ידי עורך הדין תמורת 25 אלף שקלים, מבלי שהוא העביר אליו את הסכום. בהקשר לכך טענו היורשים שעורך הדין זייף את חתימת אביהם על ייפוי כוח לטובתו, כחלק ממזימתו. בסיכום העניין דרשו היורשים שעורך הדין ישלם להם את הכספים המגיעים לעיזבון, כלומר הכספים שקיבל מהבת וכן תמורת הרכב, בסכום כולל של 89 אלף שקלים.

עורך הדין, מצדו, כפר בגרסת התובעים. הוא הודה אמנם שקיבל 64 אלף שקלים מהבת וסכום נוסף עבור מכירת הרכב (לגרסתו 13.5 אלף שקלים בלבד), אלא שלטענתו – הוא מסר את הכספים למנוח טרם מותו, ומכאן שההאשמות נגדו חסרות שחר.

עו"ד דוד רייכרט (צילום: מאי מזוז)
עו"ד דוד רייכרט | צילום: מאי מזוז

רק מילא הוראות

גרסת התביעה קרסה כמגדל קלפים בשלב העדויות. תחילה הודתה אם התובעים, גרושתו של המנוח, כי עורך הדין לא "גנב" כספים מאבי ילדיה, אלא "לקח" בלבד. בהמשך עדותה עלה שהכעס שלה מכוון למעשה כלפי המנוח בשל בחירתו להעביר את הסכום לעורך הדין במקום לילדיה, ולא כלפי הנתבע.

התובעים אף הסתבכו בלהסביר כמה כסף הם דורשים מעורך הדין. כך, האם סיפרה בחקירתה שהנתבע "לקח" כביכול 70 אלף שקלים אשר היו מיועדים לחתונת בתה ולבר המצווה של בנה, בניגוד לסכום שנרשם בכתב התביעה.

גם בתו של המנוח סיפרה בחקירתה כי סכום התביעה בפועל נמוך בהרבה מזה הנטען, ועומד על 34 אלף שקלים בלבד. אותה עדה אף סיפרה שהתאכזבה מבחירת אביה להעניק את כספיו לעורך דינו במקום לה, ומכאן שגם לה אין באמת טענות כלשהן כלפי הנתבע.

"עולה מכל המקובץ עד עתה ובמיוחד מחקירותיהן של האם והבת", כתב השופט, "שהן עצמן מודות לדברי הנתבע בכתבי הטענות שלו, כי הוא לא גזל את כספו של המנוח ופעל על פי הנחייתו. בנסיבות העניין, עולה כי אין כל בסיס לתביעה העיקרית". בתוך כך ציין השופט שמומחה בית המשפט קבע כי חתימות המנוח על ייפוי הכוח לעורך הדין לא זויפו.

לפיכך השופט הורה על דחיית התביעה, תוך שהטיח ביקורת נוקבת על בחירת היורשים לתבוע את מי שדאג במסירות לאביהם במקומם, בזמן שגסס ממחלתו.

  • ב"כ התובעים: עו"ד אבשלום סרי-אל
  • ב"כ הנתבע: עו"ד חגי צברי

עו"ד דוד רייכרט עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.