השופט שי מזרחי קיבל לאחרונה תביעה שהגישה סייעת נגד המעסיקה שלה, המועצה האזורית גדרה, ונגד משרד החינוך. לסייעת נגרמה נכות במרפק לאחר שגררה לבדה פח גדול וכבד. הנתבעות טענו שהיא לא הוכיחה את התאונה ושהיא הייתה צריכה לבקש עזרה, אבל השופט קבע שהן התרשלו. על התובעת הוטל אשם תורם של 10%.

התובעת, ילידת 1970, הועסקה כסייעת בגן על ידי המועצה האזורית גדרה. לטענתה, באוגוסט 2016, במסגרת סידור גן הילדים לקראת שנת הלימודים החדשה, היא נאלצה לגרור פח כבד שהכיל חפצים ויצירות מהשנה הקודמת, כשלפתע הרגישה מתיחה במרפק ובזרוע ימין.

בהתחלה היא לא ייחסה לכך חשיבות והמשיכה בעבודתה תוך כדי שהיא מאמצת את היד השנייה. הסייעת הסבירה שביום המקרה סידרה את הגן לבדה מכיוון שהגננת טסה לחו"ל. היא ציינה שבפח היו אבני חצץ שקופות לבניית חנוכיות. עוד ציינה, שבקבלתה לעבודה עברה הדרכה על ידי הקב"ט אך זו לא כללה הסבר על הרמת משאות כבדים. באותה עת הייתה חדשה במערכת ולא ידעה שאפשר לבקש עזרה. 

הנתבעות טענו כי הסייעת לא הוכיחה את התאונה. לדבריהן, התביעה מבוססת על עדות יחידה של התובעת עצמה. הן הוסיפו שהיא לא הוכיחה את גודל הפח או את משקלו, לא טרחה לצרף תמונות של זירת התאונה וממילא מדובר בפעולה טריוויאלית יומיומית שאין להטיל עליהן חבות בגינה.

עו"ד עמית אוריה (צילום: סטודיו תומאס)
עו"ד עמית אוריה | צילום: סטודיו תומאס

תחושה סובייקטיבית מספיקה

אלא שהשופט שי מזרחי מבית משפט השלום בבת ים חשב אחרת. הוא קבע שהתובעת הוכיחה את התאונה ושעדותה הייתה אמינה, וציין שמחומר הראיות עלה שהיא אמנם עברה הדרכה מסודרת, אך לא לגבי משאות כבדים.

השופט גם התרשם שהגננת היא שנתנה הוראות לתובעת בימים בהם עבדו יחד בסידור הגן, ושהתובעת לא קיבלה החלטות על דעת עצמה. לדבריו, ניכר כי בימים שקדמו לאירוע הגננת והסייעת הרימו ביחד חפצים כבדים. לדבריו, עם נסיעת הגננת לחו"ל, ניתן ואף צריך היה לצפות כי הותרת התובעת לבדה בגן לשם ניקוי וסידור המחסן, ללא הדרכה מתאימה ומקדימה (הכוללת בתוכה גם הסבר על סיכונים), עלולה להביא לנזק, כפי שקרה בפועל. 

הוא הוסיף שאמנם התובעת לא צילמה את הפח או שקלה אותו, אך די בתחושתה הסובייקטיבית כי מדובר היה בפח כבד כדי להוכיח שהיה כבד ומסוכן. 

השופט סיכם שהנתבעת ישאו בנזק בחלקים שווים. הוא הטיל על התובעת 10% אשם תורם מאחר שהודתה כי ידעה מראש מה מכיל הפח. 

בסיכומו של דבר חויבו הנתבעות בפיצוי בסך 318,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 74,500 שקל והוצאות בסך 7,500 שקל. 

  • ב"כ התובעת: עו"ד זיו און
  • ב"כ המועצה והמבטחת: עו"ד המבורגר
  • ב"כ משרד החינוך: עו"ד שוויצר 

עו"ד עמית אוריה עוסק/ת ב- נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.