בית משפט השלום בחיפה קיבל באחרונה תביעה שהגישו מוכרי רכב שנפלו קרבן להונאה מצד נוכל שנהג (עד שנתפס על ידי המשטרה) "לרכוש" רכבים מבלי לשלם, ולמכור אותם לאחרים. השופט אייל דורון קבע כי מי שתצטרך לשלם למוכרים פיצוי של כ-60 אלף שקל היא האישה שרכשה את הרכב מהנוכל. זאת, מפני שהיא לא עמדה בתנאי "תקנת השוק" שבחוק המכר.
ב-2013 התובעים פרסמו מודעה למכירת רכבם מסוג פג'ו 207. למודעה השיב אדם שביקש לרכוש אותו עבור בנו תמורת 80,000 שקל, והתחייב לשלם באמצעות שיק בנקאי (שמשמעותו בין היתר היא שהכסף הוצא בפועל מהחשבון ויש לו כיסוי).
לאחר שהתובעים ראו שהשיק הופקד לחשבונם הבעלות הועברה ברכב על שם הבן באמצעות אביו.
ארבעה ימים לאחר מכן התובעים קיבלו הודעה מהבנק שלשיק אין כיסוי. רק אז, לטענתם, הם גילו לראשונה כי השיק שהופקד לא היה שיק בנקאי אלא שיק רגיל. הקונה הבטיח להפקיד שיק אחר אלא שגם הוא חולל.
בין לבין, הקונה הספיק למכור את הרכב למישהי אחרת. מאוחר יותר התברר שהוא כבר ביצע "תרגיל" כזה ביותר מ-20 מקרים נוספים, נפתחו נגדו הליכים פליליים והוא הורשע במרמה בעקבות הודאתו.
מאחר שבעניינו של הנוכל כבר ניתן פסק דין, מה שנותר כעת הוא להכריע בתביעה נגד בנו ומי שרכשה ממנו את הרכב.
תחילה התובעים דרשו את החזרת הרכב אולם בהמשך התמקדו בהיבט הכספי ותבעו את שוויו – 80,000 שקל.
גם התובעים אשמים
מכאן השופט ניגש לניתוח מעמיק של התביעה נגד הרוכשת החדשה לאור תנאי חוק המכר שקובעים, ככלל, שאם אדם מוכר נכס גנוב הבעלות נותרת בידי בעליו המקוריים, למעט אם הרוכש החדש קנה אותו בתנאי "תקנת השוק" – בהם בין היתר בתום לב, בתמורה מלאה ומסוחר רכבים מורשה (תנאי לפיו הנכס נמכר מאדם שעוסק במכירת נכסים מסודו של הממכר).
לאחר שניתח את הדברים, השופט הגיע למסקנה שהעסקה בין הקונה החדשה לבין הנוכל לא עומדת בתנאי "תקנת השוק".
בין היתר, נקבע כי הרוכשת לא הוכיחה ששילמה את מלוא התמורה עבור הרכב. בהקשר זה השופט הבהיר שהיא לא הביאה אף מסמך או אסמכתא כלשהי לביצוע התשלום. בנוסף, לא הוכח שהנוכל היה סוחר רכב.
הרוכשת אף לא עמדה בתנאי של התנהלות בתום לב. השופט התרשם לשלילה גם מעדותה וגם מעדותו של בעלה, שאפילו לא בדק את הרכב לפני שרכש אותו (דבר שאינו מקובל).
יחד עם זאת, השופט החליט להטיל "אשם תורם" בשיעור של 25% על התובעים, כיוון שהתרשלו בכך שהסכימו שהנוכל יפקיד את השיק בעצמו לחשבונם מבלי לראותו.
בסיכומו של דבר, הנתבעת חויבה לשלם לתובעים 60,0000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 14,200 שקל. מאחר שהתביעה נגד בנו של הנוכל נדחתה, התובעים חויבו לשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,850 שקל.
ב"כ התובעים: משרד עוה"ד גפני, אבוקרט, פאר
ב"כ הנתבע 1: לא צוין
ב"כ הנתבע 2: עו"ד תאופיק ג'אודת ג'בארין
ב"כ הנתבעת 3: עו"ד יואל גולדברג ואח'
עו"ד אלון גרינפס עוסק/ת ב- דיני צרכנות ותיירות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל