חייב שקיבל הפטר על חובותיו בסך חצי מיליון שקל ניהל במקביל להליך פשיטת הרגל בעניינו תביעה נזיקית, שהסתיימה בקבלת פיצוי משמעותי העולה על סך חובותיו. הנאמנת, שלדבריה גילתה על ההליך המקביל כשלושה חודשים אחרי מתן ההפטר, טענה שבנסיבות העניין יש לעקל את חלק הארי של הפיצוי הנזיקי לטובת קופת הכינוס. אלא שהשופט נמרוד פלקס מבית המשפט המחוזי בירושלים הכריע כי חלק מזערי בלבד מהפיצוי יופנה לנושים.

הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב החל בינואר 2019, כאשר בשלב מסוים נקבע מתווה לפיו הוא ישלם לקופת הכינוס 31,150 שקל ב-42 תשלומים – ויקבל הפטר על חובותיו שעמדו על יותר מ-500,000 שקל. החייב מילא אחרי תנאי המתווה במלואם ובנסיבות אלה ניתן לו בחלוף ארבע שנים מפתיחת ההליך, בינואר אשתקד, ההפטר המיוחל.

אלא שבמאי האחרון פנתה הנאמנת לבית המשפט וסיפרה כי שלושה חודשים בלבד אחרי מתן ההפטר התברר לה שהחייב ניהל תביעה נזיקית בשל תאונת דרכים שאירעה לו ב-2013, ללא היתר, אשר העשירה את כיסו במאות אלפי שקלים. לטענת הנאמנת החייב הסתיר ממנה בחוסר תום לב את תביעתו הנזיקית, כאשר סביר להניח שאם היה מגלה – לא היה מקבל הפטר.

בנסיבות אלה עתרה הנאמנת להעביר 75% מסכום הפיצוי שנפסק לחייב, בסך למעלה מ-600,000 שקל, לקופת הכינוס.

מנגד טען החייב שלא הסתיר את עניין פציעתו בתאונת דרכים, ואת הפגיעה בהכנסתו כתוצאה ממנה. לדבריו כלל הכספים שקיבל מהתביעה נדרשים לשיקומו, שכן מעורבותו בתאונה הותירה אותו עם נכות משמעותית וללא יכולת לעבוד, כאשר הוא מתקיים מקצבאות הביטוח הלאומי בלבד.

לשיטת החייב הסכום המקסימלי אותו יש לקזז מהפיצוי לטובת נושיו, הינו 40,000 שקל בלבד.

נהג בחוסר תום לב

השופט פלקס קיבל את עמדתה העקרונית של הנאמנת, כשכתב כי "החייב אכן נהג בחוסר תום לב עת אין חולק כי לא הצהיר בפני בית המשפט במעמד הכרזתו כפושט רגל, ואף לא במעמד מתן ההפטר, אודות ההליך הנזיקי המתנהל בעניינו".

עם זאת, השופט קבע שאין מקום להורות על עיקול שלושה רבעים מהפיצוי הנזיקי, כבקשת הנאמנת. הוא הסביר כי בהתאם לפסיקה מנחה, במקרים כדוגמת זה שלפניו הנאמן זכאי לקבל רק את רכיב הפיצוי שניתן לפושט הרגל עבור הפגיעה בכושר השתכרותו, ולא את יתר הרכיבים כגון כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות.

עוד קבע השופט כי צודק החייב שבהתאם לפסיקה, רק החלק שהוכר כפיצוי בגין אובדן הכנסה במהלך הליך פשיטת הרגל יוקנה לנאמן. לדבריו התחשיב שהציג החייב – לפיו קיבל פיצוי על אובדן הכנסות של כ-10,000 שקל לשנה, כאשר מפני ששהה בהליך פשיטת הרגל ארבע שנים עליו לשלם לקופת הכינוס לכל היותר 40,000 שקל – לא נסתר על ידי הנאמנת.

בסופו של יום קבע השופט כי לנוכח ליקויים מסוימים בתחשיב החייב, אותו כאמור קיבל ברמה העקרונית, יש להעביר 50,000 שקל מכספי הפיצויים לטובת הנושים בהליך פשיטת הרגל. ברמת התוצאה נותר החייב עם כ-94% מסכום הפיצוי שנפסק לטובתו בתביעה הנזיקית (וכמובן עם ההפטר).

  • הנאמנת: עו"ד ענבל אלוש
  • ב"כ החייב: עו"ד עדי רוזנשטיין

עו"ד יניב גיל עוסק/ת ב- חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.