בית משפט השלום בצפת דחה לאחרונה תביעה של מתווכת וקבע שהיא אינה זכאית לדמי תיווך. בין המוכרים למתווכת נחתמו הסכם תיווך והסכם בלעדיות למכירת מבנה מסחרי, שבסופו של יום נמכר באמצעות מתווך אחר. בתביעה שהגישה המתווכת היא טענה שפניית התובעים למתווך אחר ומכירת הנכס דרכו מהווה הפרה של הסכם הבלעדיות. לדבריה, פעולות שיווק נמרצות שביצעה הן שהביאו את הרוכש. המוכרים טענו מנגד שהסכם הבלעדיות בטל מאחר שהמתווכת ממש לא פעלה בשקידה הראויה לשיווק הנכס, וגם לא הייתה הגורם היעיל שהוביל למכירתו. השופטת רביע ג'באלי קבעה שהסכם הבלעדיות אמנם תקף והמתווכת אכן שיווקה את הנכס במספר עיתונים, אולם מדובר בפעולות שיווקיות דלות ולתובעת לא הייתה נגיעה ממשית לעסקה. לכן, היא אינה זכאית לדמי תיווך.
חברה להשכרת נכסים התקשרה במאי 2017 עם בעלת סוכנות התיווך "מנטה נכסים" בהסכם תיווך למכירת מבנה מסחרי שבבעלות החברה בצפת. הצדדים חתמו במקביל גם על הסכם בלעדיות, לפיו למתווכת סמכות בלעדית למכור את הנכס לתקופה של שנה.
למרות זאת, בדצמבר אותה השנה נמכר הנכס באמצעות מתווך אחר. למתווכת לא שולמו דמי תיווך.
בתביעה שהגישה נגד החברה ובעליה טענה המתווכת כי הם הפרו את הסכם הבלעדיות כאשר פנו למתווך אחר ומכרו את הנכס באמצעותו בתוך תקופת הבלעדיות, והפרו את הסכם התיווך משלא שילמו לה דמי תיווך בשיעור של 2% ממחיר הנכס.
לדבריה, פעלה נמרצות לשיווק הנכס ולמציאת רוכשים פוטנציאלים. כך, היא דאגה בין היתר להצבת שלט, לפרסום בעיתונות ובפייסבוק, ופעולות אלה הן שהביאו לשיטתה את הרוכש של הנכס.
בנוסף, התובעת טענה שלפי הסכם הבלעדיות היא זכאית לדמי תיווך גם במקרה שהנכס יימכר שלא באמצעותה בתקופת הבלעדיות, וחוק המתווכים קובע חזקה שלפיה מתווך שמחזיק בהסכם בלעדיות הוא הגורם היעיל בעסקה שנכרתה בתקופת זו.
מנגד, המוכרים טענו שלאחר 3-4 חודשים מחתימת ההסכם המתווכת הפסיקה לפעול למכירת הנכס ולכן לפי חוק המתווכים הסכם הבלעדיות התבטל לאחר שליש מהתקופה. עוד טענו הנתבעים, שהנכס לא נמכר כתוצאה מפעולות השיווק של המתווכת והיא לא הוכיחה שהייתה הגורם היעיל בעסקה.
לא הגורם היעיל
השופטת ג'באלי דחתה את התביעה. היא ציינה שלא מצאה כל פגם בהסכם הבלעדיות, ובניגוד לטענת הרוכשים הוא לא התבטל. השופטת הסבירה שאם המוכרים רצו לסיים את ההתקשרות מהסיבה שהמתווכת לא פעלה למכירת הנכס, היה עליהם להודיע על כך למתווכת בזמן אמת.
לאחר מכן בחנה השופטת האם המתווכת הייתה הגורם היעיל שהביא למכירת הנכס, כנדרש בחוק המתווכים.
השופטת התרשמה שהמתווכת פרסמה את הנכס במספר עיתונים ובפייסבוק והראתה את הנכס לשני קונים פוטנציאליים, וציינה שלמרות שמדובר בפעולות דלות, היא עמדה בדרישות השיווק שבתקנות המתווכים.
עם זאת, קבעה השוטפת, המתווכת לא הייתה הגורם שהביא להשתכללות העסקה. השופטת הסבירה שלפי ההלכה בפסיקה, על המתווך להוכיח כי היה הגורם היעיל בעסקה הספציפית, ולא רק יעיל באופן כללי.
במקרה זה, היא התרשמה שלמתווכת לא הייתה נגיעה ממשית לעסקה שנחתמה. זאת בין היתר מכיוון שהרוכש הגיע דרך מתווך אחר שהייתה לו עימו היכרות אישית, והנכס נמכר במחיר של 2.4 מיליון שקל - נמוך בהרבה מהמחיר בו שיווקה המתווכת את הנכס (3 מיליון שקל), וההבדל בסכומים מנתק את הקשר של התובעת לעסקה.
לפיכך נקבע שהמתווכת לא זכאית לדמי תיווך.
לא נפסקו הוצאות.
שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין
עו"ד רונן יצחק גרין עוסק/ת ב- דיני חוזים
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.