נהג טרקטור ומחפרון שנפגע בצווארו לאחר שנפל לבור אותו חפר במסגרת עבודתו יפוצה בכ-210,000 שקל – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בכפר סבא. השופטת הבכירה רחל קרלינסקי קבעה שהאחריות לנזקי העובד מוטלת על מעסיקתו, חברה בענף ההנדסה, בין היתר בשל העובדה שהותירה אותו לבדו באתר העבודה ולא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה.

הסיפור התרחש לפני כתריסר שנים בעונת החורף. באותה תקופה פעלה החברה הנתבעת לביצוע עבודות חפירה לצורך הנחת קו ביוב ומים. לדברי העובד השטח היה רטוב ובוצי והאדמה הייתה מחליקה, מה שהקשה על ביצוע העבודה באמצעות המחפרון בו נהג. העובד סיפר שמנהל העבודה ביקש ממנו לחפור באותו יום שני בורות ביוב בעומק 3 מטרים כל אחד. מיד לאחר מכן המנהל הלך והשאיר אותו לבדו.

לדברי העובד, לקראת סיום חפירת הבור הראשון הוא ירד מהמחפרון על מנת לוודא שהבור נחפר בהתאם לתכנית העבודה, אלא שאז הוא החליק ונפל לתוכו. במאמץ עילאי הסתייע העובד בזרוע המחפרון על מנת לטפס החוצה ולהזעיק את אשתו, שלקחה אותו לטיפול רפואי.

כשבע שנים לאחר האירוע הוגשה התביעה לבית המשפט, במסגרתה טען העובד שהאחריות לתאונה רובצת על החברה. לטענתו, מאז התאונה הוא מוגבל מאוד בביצוע עבודה פיזית וסובל מכאבים בשרירי הצוואר עד לכתף. התובע סיפר בין היתר שהוא נעזר בקנאביס כדי להפיג את כאביו.

מנגד, החברה טענה שהעובד לא הוכיח את אחריותה לתאונה. בין היתר נטען כי התובע לא צירף חוות דעת מומחה בטיחות שיאשר כי החברה חרגה מהנהלים.

עבר תאונה נוספת

אבל השופטת קרלינסקי קבעה שהאחריות לתאונה הינה של החברה. "אינני מקבלת את טענת הנתבעת שאין לייחס לנתבעת אחריות רק משום העדרו של פועל נוסף שנחיצותו לא הוכחה", כתבה. לדבריה, גם עדים מטעם ההגנה אישרו את הצורך בהימצאות של עובד נוסף באתר העבודה.

עוד נימקה השופטת כי החברה לא הוכיחה שהנהיגה שיטת עבודה בטוחה ובכלל זה, שסיפקה לתובע הדרכה לביצוע העבודה כיאות. לאור זאת היא הכריעה שהחברה התרשלה בשמירה על העובד וכי עליה לפצותו.

לצד זאת ציינה השופטת כי העובד הודה שהכיר את סכנת ההחלקה וחרף זאת לקח סיכון והתקרב לפתח הבור, מה שגרם לנפילתו ולפציעתו. בשל כך היא ייחסה לו אשם תורם בשיעור של 10%.

בסוגיית הנזק פירטה השופטת כי כתוצאה מהתאונה נזקק העובד בין היתר לטיפולי פיזיותרפיה. בנוסף, אשתו העידה כי מאז שעבר תאונה נוספת בשנת 2014 – שלאחריה הפסיק לעבוד – הוא נעשה עצבני בגלל כאביו שהחמירו, וכי היא וילדיה סובלים מכך. גם התובע עצמו העיד בהקשר זה שהוא לא מדבר עם אשתו ומתגורר לבד בקומה עליונה בחדר בבית שבנה בשבילו.

לאחר שסקרה את הראיות קבעה השופטת שעל החברה לפצות את העובד (לאחר ניכוי אשם תורם וקצבאות ביטוח לאומי) ב-171,089 שקל וזאת עבור הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל. כמו כן נפסקו לטובתו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,035 שקל.

באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד איתן בוירסקי עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.