משבר הקורונה הביא עמו סדר עולמי חדש. מאז התפרצות הנגיף בתחילת השנה, חוסר הוודאות לגבי העתיד עוטף כל אחד ואחת מאיתנו. דווקא בתקופה כזו יש משמעות מיוחדת לשמירה על הכלל הידוע "רצונו של אדם – כבודו". כעת, ניתן, ראוי ורצוי לעגן את הערך החשוב הזה באמצעות ייפוי כוח מתמשך.
הנה דוגמה מהחיים: בנו של לקוח וותיק חיפש אותי באופן דחוף לאחרונה. שמחתי לחזור אליו ואז הסתבר לי לדאבוני כי אביו, איש עסקים ששלט בעסקיו בצורה ריכוזית, שוכב חסר הכרה ומונשם באחד מבתי החולים לאחר שנדבק בקורונה.
למרות ששניים מילדיו היו משולבים בחלק מעסקיו, משפחתו חוותה לחץ אדיר והילדים החלו בהתרוצצות גדולה שכללה גם טלפון אלי בניסיון לברר האם נחתמו אצלי אי אלו מסמכים שאמורים לעזור להם.
כדאי להזכיר שבמצב כזה כל פעולותיו המשפטיות של אותו אדם, שהופך בבת אחת לבלתי כשיר, נחסמות בכל אחד מתחומי חייו האישיים, הכספיים והבריאותיים. האיש נכנס למצב של "hold", על כל המשתמע מכך.
ברגע כזה, אם לא נחתם מראש ייפוי כוח מתמשך, אין מנוס ממינוי אפוטרופוס. מדובר בהליך מורכב שמצריך איתור יועץ משפטי, פניה דחופה לבית המשפט, הסכמת בת הזוג וכל הילדים ביחס לזהות האפוטרופוס ותסקיר של רשויות הרווחה. הכל כמובן לוקח זמן ובינתיים חיי היומיום של החולה נכנסים לקיפאון.
מיותר לציין שתקלה באחד השלבים במינוי האפוטרופוס, למשל חוסר הסכמה לגבי זהותו, יכולה לגרום לנזק כספי ואף בריאותי כבד. כך לדוגמה, אם מתעורר צורך בהתערבות רפואית לא שגרתית הדורשת את הסכמת החולה, יש צורך בפנייה דחופה ושכנוע בית המשפט בצורך לוותר על אותה הסכמה. קשיים לא מבוטלים עלולים להתעורר גם בהתנהלות כספית יומיומית, שבמקרה של איש עסקים היא מורכבת יותר, כך שחוסר תפקוד עלול לגרום לנזק כלכלי רב.
לשלוט בעתיד
את כל הכאוס הזה ניתן למנוע. ייפוי כח מתמשך נועד לאפשר לכל אחד מאיתנו לשלוט בעתיד ולוודא שדברים יתנהלו לפי רצונו, גם אם לא יהיה שם קוגניטיבית או מנטלית.
ההנחה שייפוי כוח מתמשך נועד רק לאנשים מבוגרים היא מוטעית ומתעלמת מעובדות וסטטיסטיקות. מי מאתנו לא שמע על אנשים צעירים שיוצאים בבוקר לעיסוקם ולא חוזרים הביתה, עקב תאונה או מצב של כשל בריאותי פתאומי. חלקם הגדול של אותם אנשים נכנס למצב של חוסר הכרה. במקרים אלה אין ספק שקרובי המשפחה, שצריכים לקבל החלטות במקום הנפגע, מנסים להיכנס לנעליו ולחשוב מה הוא היה עושה בסיטואציה.
אם נחזור ללקוח שלי, הדוגמה ממחישה למה לא כדאי להגיע למצב הזה ללא חתימה על ייפוי כוח מתמשך. כן, חבל שהנפגע כשהיה בר דעת ודעה, לא חתם על ייפוי כוח מתמשך שהיה משיג שתי מטרות: האחת, הנפגע יכול להיות סמוך ובטוח שהתנהלותו בכל תחומי החיים תמשיך באותה דרך וצורה, והשנייה, משקולת כבדה מוסרת מכתפי היקרים לו שאינם צריכים לחשוב איך מה ולמה, אלא פשוט לעקוב אחר ההוראות שנתן אותו אדם בעת חתימתו על יפוי הכוח.
איך זה עובד בפועל?
בייפוי כוח מתמשך כל אחד ואחת מאיתנו בוחר את האדם עליו הוא סומך יותר מכל וממנה אותו לפעול במקומו אם יגיע למצב של חוסר כשירות. האדם שנבחר נקרא בשפת החוק ״הממונה״ ונותן ההוראות הוא ״הממנה״. ככל שייפוי הכוח ירד לפרטים הקטנים ביותר, כך הוא ישיג את מטרתו בצורה הטובה ביותר. ניתן להתייחס במסמך לכל תחום מתחומי החיים, בתנאי שההוראה הניתנת היא חוקית. הממנה גם קובע באיזה תנאי ומתי נכנס ייפוי הכוח לתוקף והוא יכול גם לקבוע יותר מממונה אחד. עוד ניתן לקבוע ממונה מחליף למקרה שבו הממונה המועדף לא יוכל למלא את תפקידו. ניתן גם למנות משגיח על הממונה ואפשר להחליף, לשנות או לבטל את ייפוי הכוח בכל רגע נתון.
כדאי לדעת שלא כל עורך דין מוסמך להחתים על ייפוי כוח מתמשך, אלא רק עורכי דין שהוסמכו לכך ומופיעים ברשימה המפורסמת באתר האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים.
ונסיים בנימה אופטימית: הלקוח שלי חזר להכרה לאחר כשלשה חודשים. לאורך כל התקופה הזו עסקה משפחתו ב"כיבוי שריפות", מצב שיכול היה להימנע באמצעות חתימה מוקדמת על המסמך החשוב הזה.
* עורך דין יהודה שוורץ עוסק בייפוי כוח מתמשך
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל