לפני כ-7 שנים הוכרזה אשת עסקים כפושטת רגל בגין חובות של 18 מיליון שקל. בשנים האחרונות היא הפסיקה לשלם את התשלום החודשי הנמוך שהוטל עליה ולא שיתפה פעולה עם הנאמן. לאחרונה קבע בית המשפט שהיא זלזלה בהליך וביטל אותו.
החייבת ניהלה עסק של השקעות שבמסגרתו היא גייסה כספים מאנשים פרטיים תוך הבטחת תשואות על השקעתם. העסק קרס והחייבת הותירה חובות עתק לנושיה, 91 במספר.
הליך פשיטת הרגל החל ב-2007 והוטל עליה צו תשלומים בסך של 600 שקל לחודש. היא הוכרזה כפושטת רגל ביולי 2011.
ב-2019 פנה הנאמן בבקשה לביטול ההליך. הוא טען שהחייבת לא שיתפה פעולה עם ההליך ובין היתר לא הגישה את כלל המסמכים שנדרשו לצורך איתור נכסיה.
בנוסף לדבריו, החייבת זנחה את ההליך והפסיקה לשלם לקופת הכינוס ולהגיש דו״חות במשך שנים. בכך היא צברה פיגור של 67 תשלומים.
החייבת התנגדה לביטול וטענה שראוי להעניק לה הזדמנות לרפא את מחדליה. היא אישרה שמאז שנת 2013 חדלה לשלם את התשלום החודשי והסבירה שלא עבדה כל השנים ולא היה לה מימון. לטענתה, בתחילת הדרך אמה שהייתה בחיים מימנה את התשלומים החודשיים אך ב-2011 היא נפטרה ומאז לא היה לה מאיפה לשלם.
היא גם אישרה שהפסיקה להגיש דו״חות ונימקה זאת בכך שעברה ״תקופה לא קלה״ והיו לה ילדים קטנים שהייתה צריכה לפרנס ונושים שהיו באים לאיים עליה.
בנוסף החייבת הפנתה אצבע מאשימה לנאמן וטענה שהיה עליו להתרות בה וכי הוא יכול היה ללמוד על מצבת נכסיה מתיק פשיטת הרגל של בעלה שהתנהל במקביל.
התנהלות לקויה
השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב נענתה לבקשת הנאמן וביטלה את ההליך.
היא הדגישה שחייב אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהחליט באופן חד צדדי לא לשלם את התשלומים החודשיים, אף אם הוא מתקשה לעמוד בהם. לדבריה, המינימום הנדרש ממנו הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להפחית את סכום התשלום.
היא הוסיפה שחייב שאינו עושה מאומה על מנת להתפרנס ולנסות להחזיר לפחות חלק מחובותיו לנושיו אינו נוהג בתום לב ואינו זכאי ליהנות מהגנת הפקודה.
״התנהלות החייבת בהליך הייתה לקויה מכל הבחינות״, כתבה השופטת וציינה כי היא לא שילמה לקופת פשיטת הרגל שנים רבות, חדלה מהגשת דו״חות ולא מסרה כל מידע על התנהלותה האישית והכלכלית.
זאת ועוד, טענת החייבת שאמה פרנסה אותה לא גובתה בשום מסמך ואינה הגיונית לנוכח העובדה שהחייבת ניהלה באותה תקופה עסק שגלגל מחזור כספי נכבד.
השופטת גם דחתה את טענות החייבת כי הנאמן היה אמור ״לרדוף אחריה״ או לדלות את הנתונים על מצבה מתיק אחר.
״החייבת לא הכתה על חטא ולא נתנה שום הסבר למחדליה המתמשכים. במקום להכיר באחריותה בחרה להפנות אצבע מאשימה דווקא כלפי בעל התפקיד. התנהלות זו מוסיפה לחוסר תום לבה״, כתבה.
השופטת סיכמה שלחייבת כזו אין מקום להעניק את ״חסד המחוקק״ הניצב בבסיס פקודת פשיטת הרגל ואף לא את ״התכלית השיקומית״ הניצבת בבסיס החוק החדש.
ב״כ החייבת: עו"ד גלית לוי ועו"ד חנה זילבר
ב״כ הנאמן: עו"ד סגמן
* עו״ד איתן פישמן עוסק בפשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל