ב-2013 הגישה "אפל" בקשה לרישום מדגם על מכשיר מסוג I pad mini 14, אך הבוחנת ברשות הפטנטים דחתה את הבקשה מהסיבה שכבר קיים עיצוב זהה בשוק השייך לחברה אחרת, ולכן לא ניתן לרשום על העיצוב של האייפד מיני מדגם רשום (שאמור להיות על עיצוב מקורי).
הבוחנת הסתמכה על מידע שניתן לה על ידי אפל, בהגינותה, שחשפה כי מצאה באתר אינטרנט מכשיר עם עיצוב דומה. אולם אפל טענה בתגובתה, כי העיצוב האמור הופיע באתר macrumors – שכשמו כן הוא – מפרסם בעיקר שמועות על מוצרים טכנולוגיים שלא בהכרח קיימים או יצאו לשוק. אולם הסבריה נדחו וכך גם ערר שהגישה החברה לרשם הפטנטים.
בלית ברירה הגישה ענקית הטכנולוגיה ערעור לבית המשפט המחוזי ובו הפנתה להבדלים המהותיים בין המוצר שלה לבין המוצר שנמצא באתר, ואף חזרה על הטענות בדבר אמינותו.
בתגובה, רשם הפטנטים ציין כי השוואה בין הגאדג'ט של אפל לבין המכשיר המופיע באתר מעידה כי אין ביניהם הבדלים משמעותיים, כך שהעיצוב של אפל לא מחדש כלום ולא ניתן לרשום עליו מדגם רשום שנרשם רק על מוצרים חדשניים.
לשיטתו גם אם יש הבדלים מסוימים בין שני המכשירים, מדובר בדקויות ש"הצרכן הסביר" לא יבחין בהם. באשר לאמינות האתר הבהיר הרשם כי תפקידו הוא לבדוק אם כבר יש עיצוב זהה או לא, ולא לבחון אמינות של אתרי אינטרנט.
לא מסתמכים על שמועות
אולם השופט בן ציון גרינברג קבע כי ההבדלים בין העיצוב של אפל לבין הטבלט המופיע באתר הם משמעותיים, ודי במבט חטוף של "צרכן ממוצע" כדי להבחין בהם. כך למשל, בעיצוב של אפל קיים פנל גב – אלמנט בולט שחסר לגמרי במכשיר שפורסם באתר.
לפיכך השופט פסק שאי אפשר היה לדעת בוודאות שהעיצוב שהופיע באתר פורסם לפני העיצוב של אפל.
לפני סיום השופט התריע כי קביעתה של רשות הפטנטים עלולה לגרום לחברות המבקשות לרשום מדגם שלא לחשוף פרסומים קודמים של עיצובים דומים, שכן עצם הדיווח על פרסום כלשהו יעמוד להן לרועץ, ויהפוך "אוטומטית" למחסום לרישום המדגם.
בסיכומו של דבר הערעור התקבל. השופט הורה לרשם הפטנטים לרשום את המדגם על העיצוב של אייפד מיני 14 בהתאם לבקשת אפל, ואף פסק לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
ב"כ המערערת: עו"ד ד"ר שלמה כהן
שם ב"כ המשיב לא צוין בפסק הדין
עו"ד עזרא גולדמן עוסק/ת ב- קניין רוחני
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.