בית משפט השלום בהרצליה קיבל באחרונה תביעתו של צעיר שנפגע בתאונת דרכים קשה בעת רכיבת שטח במדבר יהודה. השופטת לימור רייך שוכנעה שהתאונה התרחשה בהתאם לתיאורי הצעיר ובני משפחתו, ודחתה את טענת חברת הביטוח "הפול" כי מדובר בתביעה שקרית.
התביעה נגד חברת הביטוח הוגשה ביוני 2015, 8 חודשים אחרי שהתובע – צעיר כבן 21 – נפגע קשה בתאונת דרכים שהתרחשה לטענתו בעת שאביו הרכיב אותו על אופנוע שטח באזור מדבר יהודה, והאופנוע נתקל במהמורה בדרך.
חברת הביטוח התנערה מאחריות לתאונה וטענה כי התובע משקר וכי הוא זה שרכב על האופנוע בעוד שאביו כלל לא היה שם. המבטחת טענה כי התובע בחר לערב את אביו כיוון שאינו רשאי לנהוג באופנוע לפי פוליסת הביטוח, שמכסה רק את אביו ואחיו. להוכחת טענתה היא הפנתה לכך שבתקופת התאונה שרר נתק מוחלט בין התובע לבין אביו.
במהלך הדיון מונה מומחה רפואי מוסכם שהעמיד את נכותו הרפואית של התובע – שנפגע בכתף ובידו הדומיננטית ועבר ניתוח והליך שיקומי ארוך – על 22%. המבטחת ביקשה לסתור גם את טיעוני הנזק ולהעמיד את נכותו של התובע לכל היותר על 8%.
שכחה את חובת הנאמנות
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ובחינת ראיותיהם, השופטת רייך שוכנעה כי התובע הצליח להוכיח את גרסתו לנסיבות התאונה בעזרת המסמכים הרפואיים ועדויותיהם של אחיו ואביו, בעוד שהנתבעת העלתה את טענותיה "ללא כל ביסוס" ולא טרחה להציג אפילו ראשית ראייה לגרסתה החלופית.
לדבריה, אמנם עדויות האב והאח הן עדויות בני משפחה, שמטבע הדברים יש להם אינטרס בתוצאות ההליך, אך עם זאת, מדובר בעדים יחידים הרלוונטיים להכרעה, ועדותם נמצאה מהימנה וקוהרנטית.
השופטת לא האמינה לטענת הביטוח לעניין הנתק המשפחתי וכתבה כי "קשה להלום סיטואציה שבה התובע מגיע לבית החולים לאחר פציעה קשה בכתף ומוסר גרסה ולפיה הוא רכב בשטח עם אביו דווקא, עמו הוא לא בקשר כבר שנים...".
ובכלל, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות חברת הביטוח שבחרה שלא להאמין לתובע. לשיטתה טענתה כי מדובר בתביעה כוזבת היא טענה חמורה המטילה דופי בתובע ובאביו, המבוטח, ועל מנת לטעון אותה רצוי וראוי כי תהיה לחברת הביטוח לפחות ראשית ראייה התומכת במסקנה זו.
"מותר לחברת הביטוח – הנתבעת לדחות תביעה שאינה אמינה בעיניה, אך לדבר חייב להיות בסיס ממשי", כתבה. "נראה כי נשתכחה מהנתבעת חובת הנאמנות המיוחדת שלה כלפי המבוטח".
מכאן פנתה השופטת לבחון את המחלוקת בשאלת היקף הנזק. היא קיבלה את חוות דעתו הרפואית של מומחה בית המשפט ובהתאם לכך העמידה את הנכות התפקודית של התובע על 20%.
לבסוף, השופטת חייבה את המבטחת לשלם לתובע פיצוי של 720,680 שקל בין היתר עבור הוצאות רפואיות, אובדן שכר לעבר ולעתיד, וכאב וסבל. בנוסף היא תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
ב"כ התובע: עו"ד דותן תירוש
ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב רהט ועו"ד יונית לוי
עו"ד אפרים נוה עוסק/ת ב- דיני נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.