אתגרי המס העולים מתהליכי דיגיטליזציה (Digitalization) הובילו קשת רחבה של מדינות –בהובלת ה-OECD, להגיע להסכם רחב לקביעת מס מינימום עולמי. מטרת ההסכם היא להגביל את תחרות המס וכנגזרת ממנה את "המרוץ לתחתית" על שיעורי מס החברות, וזאת על ידי קביעת רף מינימלי של שיעור המס האפקטיבי החל על השקעות חוצות גבולות הנעשות בידי תאגידים רב לאומיים.
אפקט צינון
בפן החיובי, קביעת רף עולמי מינימלי לשיעור מס חברות יגדיל את ההכנסות ממיסים שגובות מדינות ברחבי העולם (בהתאם לניתוח של כלכלני ה-OECD קביעת מס חברות מינימלי בשיעור של15% יגדיל את הגביה בכ- 70 מיליארד דולר). לעומת זאת, בפן השלילי, קביעת רף עולמי מינימלי לשיעור מס החברות עלול להוביל לאפקט צינון מצד חברות רב לאומיות, בעת קביעת אסטרטגיית ההשקעה שלהם. כפועל יוצא מכך, הדבר יוביל לפיחות בהשקעות חוץ הישירות (Foreign direct investment – FDI) ולהאטה בצמיחת הכלכלה העולמית (השקעת חוץ ישירה היא השקעה שבוצעה על ידי חברה או יחיד ממדינה אחת במדינה שנייה שאינה מדינת התושבות של המשקיע).
על האמור יש לציין כי משבר הקורונה לא פסח גם על התחום הזה. באפריל השנה פרסם ה-OECD כי שיעור השקעות החוץ הישירות העולמי צנח ב-38% במהלך שנת 2020 – רמתו הנמוכה ביותר משנת 2005.
נדבך משמעותי
כאשר בוחנים את מפת זרימת ההון העולמית מגלים, כי חלק ניכר מהשקעות החוץ הישירות ברחבי העולם מתרחשות דרך מדינות עם שיעורי מס חברות נמוך ובירוקרטיה מצומצמת המקלה על משקיעים להקים, להרחיב או לנהל את עסקיהם.
ביטול הטבת המס (על ידי קביעת רף מינימלי) ישפיע באופן ישיר על היוזמה ודרך ניהול העסקים בהשקעות רב מדינתיות. כאשר חברה רב לאומיות בוחנת היכן להשקיע (בעת החלטתה להתרחב באופן גלובלי), שיקול המס מהווה נדבך משמעותי.
דוגמה להמחשה:
חברה א' היא חברה רב לאומית גדולה הפועלת דרך מדינות עם משטרי מס נמוכים וזאת בכדי למזער את סך המס המשולם על ידה באמצעות מודל עסקי המאפשר לה לתעל את השקעותיה למדינות אלו. כפועל יוצא מהאמור, שיעור המס האפקטיבי של החברה הוא 5% ללא תלות בפעילותה העסקית ברחבי העולם. חברה ב' היא חברה קטנה וחסרת משאבים ביחס לחברה א'. משכך, חברה ב' מקדישה תשומת לב רבה לשיעורי המס שחלים עליה. שתי החברות שוקלות עתה היכן להתרחב ולהשקיע מחוץ למדינתם.
במדינה א' שיעור מס החברות עומד על 23%, יש בה תשתית מעולה, עובדים איכותיים ופוטנציאל שוק רחב. לעומתה מדינה ב' היא בעלת שיעור מס חברות של 12.5%, תשתית לא טובה, עובדים פחות מיומנים וללא פוטנציאל לחשיפה לשוק.
מכיוון שחברה א' בעלת מודל עסקי המאפשר לה למזער את שיעור המס האפקטיבי שלה, היא תבחר להשקיע במדינה א' שיותר מתאימה לצרכיה. מנגד חברה ב' ככל הנראה תבחר במדינה ב' שכן, החברה עשויה לחשוב שהכסף שייחסך במיסים יפצה על העלויות בשיפור התשתית ובפיתוח כישורי כוח העבודה.
קביעת שיעור מס חברות עולמי מינימלי של 15%: במצב זה שתי החברות יתמודדו עם עלייה בשיעור מס החברות המשולם על ידם. חברה א' לא תהנה יותר משיעור מס חברות אפקטיבי של 5% וחברה ב' תאלץ להוסיף 2.5% מס.
מצב זה ככל הנראה ישפיע על אופן פעילותן של שתי החברות. בעוד חברה א' תמשיך לנהל את פעילותה במדינה עם שיעור מס החברות הגבוה, היא ככל הנראה תצמצם את אסטרטגיית השקעותיה במדינה זו בעתיד, תוך צמצום פעילות התומכת בהשקעות החוץ שלה במדינת הבית. מבחינת חברה ב', ככל שהעלויות בגין שיעור מס החברות העולמי המינימלי יהיו גבוהות מידי, החברה עשויה להירתע מלהתרחב בעתיד ואף למכור בהווה את פעילותה מחוץ למדינת הבית. בנוסף, גם חברה זו תצמצם את פעילותה התומכת בהשקעות החוץ שלה במדינת הבית.
לפני סיום
כפי שראינו לעיל, בהחלט עשוי להיות מצב שקביעת שיעור מס חברות עולמי מינימלי יוביל למצב של הקפאה או ביטול השקעות חוץ וגם לצמצום בכוח העבודה התומך בפעילות החוץ במדינת הבית של החברה. מצב זה יוביל לפגיעה הן במדינות המפותחות והן במדינות המתפתחות ובאופן כללי להאטה בצמיחה הכלכלית העולמית. טוב יעשו קובעי המדיניות אם ייקחו שיקול זה בחשבון וימצאו לכך פתרון. העולם חווה לא מעט זעזועים כלכליים ואחרים עקב משבר הקורונה ומשכך הוא גם רגיש יותר לשינויים קיצוניים.
* עו"ד רועי קריב הוא יוצא רשות המסים, בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במסים. ובעלים של משרד עורכי הדין KLF המתמחה בדיני מיסים.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל