סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה אלה מירז החליטה לאחרונה לבטל צוואה שהותיר אחריו חולה סכיזופרניה שהלך לעולמו בגיל 69, במסגרתה נישל את בנו היחיד מרוב רכושו והורה להקים בכספו קרן מלגות לחיילים קרביים שלומדים בטכניון. לאחר בחינה מעמיקה של מצבו הנפשי בסמוך לעריכת הצוואה הגיעה השופטת למסקנה כי הוא לא היה כשיר והדברים הקשים שכתב על בנו היו תוצאה של מחשבות שווא וכושר שיפוט לקוי.
המנוח סבל כל חייו הבוגרים מסכיזופרניה פרנואידית. את צוואתו ערך ב-2004, כ-11 שנים לפני מותו, תוך ביטול צוואה קודמת שערך שנה קודם לכן ובה הוריש את עזבונו לבנו היחיד.
בצוואה החדשה לעומת זאת, הורה המנוח למכור את כל רכושו כולל בית בשווי 4.5 מיליון שקלים, ולהקים מהכספים, למעט 36,000 דולר שהשאיר לבנו, קרן מלגות לחיילים קרביים שלומדים בטכניון. בצוואה הוא הסביר כי החליט לנשל את בנו מרוב רכושו משום שהתנכר לו והתנהג אליו באופן מחפיר.
ב-2015 המנוח נפטר והטכניון הגיש בקשה לצו קיום צוואה. בתגובה, הבן הגיש התנגדות שבה טען כי הרצון שהביע אביו המנוח בצוואה היה מעוות והושפע ממחלתו וממחשבות שווא שלא הייתה להן כל אחיזה במציאות.
הבן ציין כי כל חייו ניסה להתקרב לאביו. ב-2004 חל ביניהם קרע גדול לאחר שהאב החליט לבנות עבורו קומה נוספת בבית והוא ביקש ללכת לבחור כלים סניטריים עם אמא שלו. לדבריו, הבקשה הכניסה את אביו לטירוף, הוא גירש אותו מהבית ומאז התכחש לו ואף סירב לבוא לחתונתו.
הבן ציין כי הבין שההתנהגות של אביו היא חלק מהמחלה ולא נטר לו טינה. לאחר שנפטר הוא ואמו דאגו לסידורי ההלוויה, הוא קרא עליו קדיש וישב עליו שבעה.
הטכניון טען לעומת זאת כי המחלה לא פגעה ביכולת של המנוח להבין את משמעות הצוואה. העובדה שחי לבד, התנהל באופן עצמאי, בנה בית וטיפל בעניינים משפטיים, מצביעה על כך שהיה כשיר.
תפיסת מציאות מעוותת
כדי להכריע בשאלת מצבו הנפשי של המנוח במועד עריכת הצוואה מינתה סגנית הנשיא אלה מירז פסיכיאטר מומחה. חוות דעתו הסופית הסתמכה בעיקר על עדותו של הפסיכיאטר שטיפל במנוח לאורך השנים ולפיה המנוח לא היה כשיר לערוך הצוואה בסבירות גבוהה כיוון שתפיסת המציאות שלו הייתה מעוותת ומבוססת על מחשבות שווא כלפי בני משפחתו.
בנוסף, עדויותיהם של הבן, אמו (גרושתו של המנוח), אחותה ושכן שלו, העלו כי הבן מעולם לא הפנה לו עורף וביקש כל חייו את קרבתו למרות הדחיות והמרורים שסבל ממנו.
השופטת ציינה כי אין כל ראיה לכך שהבן התנהג כלפי האב באופן פוגעני כפי שתואר בצוואה, נהפוך הוא. היא התרשמה לחיוב מעדותו וכתבה כי "ניכר היה שהוא מדבר מדם ליבו, ממניעים שרחוקים מלהיות כלכליים".
חוות הדעת והעדויות כמו גם נוסח הצוואה הקודמת שכנעו את השופטת כי הדברים שכתב המנוח על בנו הם "פרי הליקוי הנפשי ממנו סבל".
לפיכך קבעה השופטת כי המנוח לא היה כשיר להבחין בטיב הצוואה והחליטה לבטל את שתי הצוואות שערך.
בהתאם לכך, השופטת דחתה את בקשת הטכניון והורתה לבנו של המנוח להגיש צו ירושה. הטכניון חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 20,000 שקלים.
ב"כ הטכניון: יובל אדלר, עורך דין צוואות וירושות
ב"כ הבן: עו"ד בעז קראוס, עו"ד עמית אלזם
עו"ד שמעון חזן עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל