בית משפט השלום בבאר שבע הורה לאחרונה על ביטול הליך שיקום לחייב בשל התנהלות בחוסר תום לב. בחשבון האיש הופקדו מיליון שקלים בטעות. במקום לברר את פשר העניין, הוא החל למשוך את הכסף ולבצע העברות בנקאיות לבני משפחתו. בשלב מסוים הטעות התגלתה והאיש פצח בהליך חדלות פירעון לנוכח חובו העצום לבנק. כשהתברר לנאמנת כי החוב נוצר במרמה היא ביקשה לבטל את ההליך, והשופט מנחם שח"ק נעתר לבקשתה.  

תחילת הפרשה באוגוסט 2020 אז הפקיד בשגגה בנק דיסקונט לחשבונו של החייב מיליון שקלים. בטרם התגלתה הטעות משך החייב 360 אלף שקל ואף ביצע העברות כספים לבני משפחתו. בשלב מסוים הטעות התגלתה ובאוקטובר 2021 ניתן בהסכמה פסק דין המחייב את האיש להחזיר את הכסף לבנק.

האיש כנראה התקשה בהחזר החוב ובשל כך ביקש צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. בקשתו התקבלה וחובו הכולל בהליך הועמד על כ-822 אלף שקל, מתוכו 538,493 כחוב לבנק דיסקונט. אלא שבחלוף שלושה חודשים בלבד כבר ביקשה הנאמנת לבטל את ההליך.

היא הפנתה לכך שהחייב העלה שתי גרסאות שונות לסיבת משיכת הכספים: האחת, שסבר כי מדובר בפיצוי שקיבל מתביעה נזיקית בשל תאונת דרכים שעבר. השנייה, שחשב שאלו כספי זכייה ממנוי הפיס שברשותו.

לדברי הנאמנת, כשהעמיקה בבירור נסיבות יצירת החוב על-מנת לדעת איזו מהגרסאות נכונה קיבלה מענה חלקי בלבד מהחייב, מה שמלמד לשיטתה שהחוב נוצר במרמה.

בנסיבות אלה היא עתרה לביטול ההליך כאשר הנושה העיקרי – בנק דיסקונט – הצטרף לעמדתה.

החייב מצדו הסביר את המענה החלקי בכך שהנאמנת הציבה בפניו דרישות מופרזות שאין ביכולתו למלא.

תירוץ תמוה

השופט שח"ק קיבל את טענת הנאמנת לפיה החוב לדיסקונט נוצר במרמה. הוא דחה את הסבריו השונים של החייב למשיכת הכספים.

בנוגע להסבר "הפיצוי בשל תאונת הדרכים" הבהיר השופט שהחייב בעצמו הודה כי הפיצוי עמד על 185 אלף שקל בלבד. בנסיבות אלה, גם אם חשב שחברת הביטוח טעתה ושילמה לו סכום גבוה מזה שהוא זכאי לו, לא ברור מדוע בחר להשתמש בכספים.

אשר לתירוץ הזכייה בפיס כתב השופט ש"מדובר באפשרות תמוהה ביותר. האמנם סבר החייב שסכום כה גבוה יועבר לחשבונו מבלי שיקבל כל הודעה בעניין זה תחילה?!".

מסקנת השופט הייתה שהחייב ידע כי מדובר בכספים שאינם שלו, וכי ניסה להבריח אותם לחשבונות אחרים בטרם תתגלה הטעות.

עובדה נוספת המלמדת לדברי השופט על חוסר תום-לבו של החייב, נעוצה בהימנעותו מלעבוד במשך תקופה ארוכה אף שהובהר לו בתחילת ההליך כי אינו רשאי לשבת בבטלה מבלי שהוכר כנכה. בתגובה הוא הגיש אמנם תביעת נכות לביטוח הלאומי, אך זו נדחתה במרץ אשתקד.

יוצא שבדיעבד התברר כי לאורך ההליך היה החייב כשיר לעבוד ולהעשיר את קופת הנושים. הימנעותו מכך, לדברי השופט, מהווה התנהלות בחוסר תום-לב.

ואם כל זה לא מספיק, התברר שהחייב גם נמנע מלהצהיר על כך שקיבל ירושה מסבתו. במצב שנוצר הורה השופט על חילוט כספי הפיצויים הנזילים שנצברו לחייב בקרן הפנסיה שלו, וכן על ביטול הליך חדלות הפירעון בכללותו - הן מחמת התנהלות חסרת תום-הלב והן מאחר שאם יינתן הפטר הוא ממילא לא יחול על החוב לבנק שנוצר במרמה, כך שאין תוחלת להמשך ההליך.

לסיום קבע השופט שבשל התנהלות החייב, יהא עליו להמתין שנתיים לפחות בטרם יגיש בקשה נוספת לשיקום כלכלי.

  • באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד מעיין פרץ עוסק/ת ב- חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.