אחת התופעות הקשות והכואבות בהליכי גירושין היא הגשת תלונות שווא. מצב בו אחד מבני הזוג מגיש נגד בן הזוג השני תלונה שקרית במשטרה, במטרה לפגוע בו או לזכות ביתרון כלשהו בהליך המשפטי, למשל בסוגיית המשמורת.
לעתים המניע הוא שאיפה של אחד הצדדים להוציא מחיי הילדים את ההורה השני, תוך שהוא משתמש בכל האמצעים כדי להסית אותם נגדו. מה שנקרא בשפה המקצועית "ניכור הורי".
בדרך כלל הטענה היא שאותו הורה אלים כלפי בן הזוג או כלפי הילדים ולתופעה יש השלכות כבדות. מעבר לפגיעה בשמו הטוב ואי הנעימות הכרוכה בהתמודדות עם חקירות משטרה, הדבר עלול להביא להרחקתו מהבית, לכניסת רשויות הרווחה לתמונה ולפגיעה בקשר שלו עם הילדים.
איך אפשר להתמודד עם תלונות שווא וניכור הורי?
עו״ד אסי סגל, בעל משרד שעוסק בדיני משפחה ומשפט פלילי השיב לשאלות הגולשים.
צפו בשידור החי >>
חיים שאל: בני בן ה-13 מסרב לפגוש אותי מזה 5 שנים עקב הסתה קשה מצד אמו. כל מאמציי לחדש את הקשר נכשלו. אני יכול לתבוע ממנה פיצויים?
כן. קודם כל אני ממליץ לפנות לבית משפט בתביעה לחידוש הקשר. לאחר מכן אפשר להגיש תביעה נזיקית על בסיס ניכור, הסתה וכד׳.
ניר שאל: אני גרוש כבר ארבע שנים ושלושת הילדים שלנו במשמורת משותפת. בשנה שעברה גרושתי התלוננה ברווחה שאני פוגע נפשית בילדים ומאז המפגשים הם במרכז קשר. אציין כי אני סובל שנים רבות מדיכאון ובעיות לב אך נמצא בטיפול. איך להחזיר את המצב לקדמותו?
קודם כל, לגבי עניין הדיכאון, אם מדובר בדיכאון מאוזן עם תרופות זה לא אמור להפריע לעניין הקשר. דבר שני, השאלה אם בכלל לרווחה יש סמכות לבוא ולהורות למעשה על מרכז קשר. במידה וכן יש סמכות, כמובן שאפשר לבוא ולהגיש תביעה לבית משפט לענייני משפחה. אותה תביעה תעסוק בעניין של זמני שהות מחוץ למרכז הקשר.
גלית שאלה: הגרוש שלי מגיש נגדי כל הזמן תלונות שווא במשטרה בטענות לאלימות והזנחה של הילדה. החקירות התכופות בלתי נסבלות. מה עושים נגד מתלונן סדרתי?
קודם כל צריך לבוא ולפעול כמה שיותר מהר לסגור את התלונות במשטרה. דבר שני, אפשר לבוא ולהגיש תביעה נזיקית שתעסוק בין היתר בתלונות השווא, במסירת אמרה שקרית לגורם משטרתי. לאחר מכן, במסגרת התביעה אפשר לבוא ולכתוב את אותו סכום שאת מבקשת, שאת עותרת לבוא ולקבל במסגרת ההליך המשפטי.
רמי שאל: זומנתי לחקירה במשטרה עקב תלונה שהגישה נגדי אשתי לשעבר. היא טוענת שאיימתי כי ״אחסל אותה״. אני חושש שמאחורי הדברים עומד הרצון שלה לעבור עם הילדים לגור בדרום ליד הוריה. איך להתכונן לחקירה?
דבר ראשון, ברגע שאתה דובר אמת אין שום בעיה. אתה מוסר את הגרסה באופן שוטף, נקי. אתה מבקש מאותו חוקר או חוקרת שחוקרים אותה, לעבור בדיקת פוליגרף. אותה בדיקה למעשה מתקיימת באותו מכון שהמשטרה באה ומפנה אותך אליו. השורה התחתונה, קודם כל עושים את בדיקת הפוליגרף. לאחר מכן מגישים בקשה לבית המשפט למשפחה לבוא ולמנוע את המעבר לדרום.
רפאל שאל: גרושתי איימה עלי בהודעת טקסט כי תתלונן נגדי במשטרה על אלימות כלפי הילדים. כדאי לגשת למשטרה עם זה?
כן. כמובן שכן. הרי מדובר באיומים. איומים יכול להיות גם על הזכות לחירות, לצורך העניין, על השם הטוב. כדאי לגשת למשטרה. מעבר לזה, יש גם השלכות לעניין המשמורת, הסתה וכיו״ב. כמובן שאפשר לפעול לאחר מכן ולגשת לבית משפט, להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט למשפחה.
יורם שאל: אני מעוניין להגיש תביעת פיצויים נגד גרושתי על תלונות סרק רבות שהגישה נגדי בעבר על אלימות. בעקבות התלונות הורחקתי כמה פעמים מהבית, ביליתי לילה במעצר והפסדתי ימי עבודה רבים. אני צריך קודם להגיש תלונה נגדה במשטרה?
כמובן שלא. אתה יכול לפעול ולהגיש כמה שיותר מהר תביעה נזיקית שטומנת בחובה למעשה את כל הנזקים שחווית. אנחנו מדברים על עגמת נפש, תלונות שווא, לשון הרע. רצוי לבוא ולהגיש בהקדם.
אלון שאל: אני ואשתי נמצאים בהליכי פרידה. יש לנו ילדה בת שלוש ואשתי מסרבת שהילדה תישן אצלי ומוכנה שאפגש איתה רק לכמה שעות בשבוע. לפני כמה ימים הזדעזעתי לגלות שהיא הגישה נגדי תלונת סרק על פגיעה מינית בילדה. איך מומלץ להגיב?
קודם כל, רצוי לבוא ולשמור את כל הראיות. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על ראיות שמעידות על כך שהיא לא רצתה לבוא ולהרחיב את הקשר ורצתה לבוא ולהשאיר אותו כמה שיותר מצומצם, רצוי שהראיות יהיו באמתחתך. מעבר לכך, כמובן לגבי העניין של אותה תלונה שהוגשה במשטרה רצוי להביא את כל הראיות למשטרה, לבקש בדיקת פוליגרף ולפעול כמה שיותר מהר לסגירת התיק. מעבר לכך, לאחר שהתיק נסגר, רצוי לבוא ולהגיש ולהניח לפתחו של בית המשפט תביעה נזיקית מתאימה.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל