מאבק של חמישה אחים על ירושת אימם הגיע לאחרונה לסופו בבית המשפט למשפחה בקריות. השופטת שירי היימן אישרה את צוואת המנוחה המנשלת את בתה היחידה לטובת ארבעת בניה. זאת על רקע טענת הבנים לפיה אחותם זלזלה בכבוד אימם, קיללה אותה, הפנתה לה עורף אחרי נישואיה, ואף נקטה נגדה בהליך משפטי ערב מותה.
הצוואה שבמוקד ההליך אינה היחידה שערכה בחייה המנוחה, אם ל-5, ביניהם המבקש והמתנגדת. ב-2014 היא ניסחה צוואה בה כללה את בתה בין שאר היורשים. ואולם ביוני 2017 שינתה המנוחה את החלטתה כשערכה צוואה חדשה המנשלת לחלוטין את בתה מהעיזבון. חודשים ספורים לאחר מכן הלכה האם לעולמה בגיל 83.
אחרי מותה הגישה בתה המקופחת התנגדות לצוואה המאוחרת. לטענתה הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת ותוך מעורבות אחיה-המבקש, אשר היה לדבריה "הבן הבכור המפונק ששלט באימה ודרש שתמיד תפעל בהתאם לרצונו". לשיטתה הוא יזם את הצוואה בזמן שאמה הייתה חלשה, חולה ומרותקת לביתה, ועל כן היא בטלה.
מנגד טען בנה הבכור של המנוחה כי אימו בחרה לנשל את אחותו מירושתה נוכח התנהגותה הבזויה כלפיה במהלך השנים, ובמיוחד בערוב ימיה אז הגישה נגדה תביעה משפטית. הוא התעקש שאיש לא שלט באימו והיא זכתה ליחס חם ואוהב מבניה וכלותיה, בניגוד ליחס המתנכר שקיבלה מבתה.
מכאן, לטענת המבקש, שאין להתנגדות אחותו על מה שתסמוך ויש לדחותה.
"שאלוהים ישרוף אותך"
בשלב העדויות פירט המבקש לעומק על אודות אותו יחס מנוכר מצד אחותו. בין היתר סיפר שהיא "הפנתה עורף לאימא, לא דאגה לה, לא ענתה לה לטלפון". אחי המתנגדת הסביר שבחברה שלהם, כשזוג מתחתן מקובל להגיע אחרי החתונה לביקור אצל אם הכלה, אלא שלדבריו אחותו נמנעה מלעשות כן אחרי נישואיה לבחיר לבה.
בקשר לכך סיפר המבקש שכשהגיע לבית אחותו כדי לבקש שתגיע לכבד את אימם, לא רק שהיא לא התנצלה על התנהגותה אלא הכפישה וקיללה את אימם, ואף איחלה "שאלוהים ישרוף אותה". "לא תיארנו לעצמינו מעולם שהיא תתנהג ככה. היא התנהגה בצורה אכזרית וברוטאלית כאילו עשינו לה משהו רע, למרות שאימא הייתה מפנקת אותה לפני הנישואים, נותנת לה הכול. אחרי שהתארסה והתחתנה – החל המשבר הזה", שיתף בכאב.
בן נוסף של המנוחה הוסיף על עדות אחיו. הוא סיפר שאחותו עשתה למשפחתם בושות כשלא הגיעה לבקר את הוריה אחרי חתונתה. "זו הייתה השפלה לכל המשפחה", אמר.
בסופו של יום שוכנעה השופטת היימן שהצוואה משקפת את רצון המנוחה, על רקע הפניית העורף מצד בתה וההליך המשפטי בו נקטה נגדה בערוב ימיה. בתוך כך היא התרשמה שבניגוד לטענת המתנגדת, אימה לא "נשלטה" על-ידי אחיה-המבקש אלא טופלה באמצעותו ובאמצעות כלותיה ועובדת זרה, מבלי שהייתה מבודדת כלל וכלל.
לעניין זה הדגישה השופטת כי המתנגדת אישרה למעשה בעדותה שלאחר פטירת אביה, המבקש היה היחיד שיכול היה לדאוג לאימה. זאת מאחר שהמתנגדת ושני אחיה גרו רחוק, ואח אחר היה חולה.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על דחיית ההתנגדות תוך חיוב הבת ב-35,000 שקל הוצאות, ועל קיום צוואתה האחרונה של המנוחה.
- ב"כ המבקש: עו"ד עזמי שבאיטה
- ב"כ המתנגדת: עו"ד עינת ניימן
לפסק הדין המלא בתיקים ת"ע 11383-06-18 ואח'
עו"ד צהלה הלוי עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.