זהו סיפורה של ב', אלמנה בת 65 משכונה מבוססת באזור הצפון. ב' אובחנה לאחרונה כחולה במחלת האלצהיימר וכחלק מהתמודדותה עם האבחנה היא החליטה לחשוב קדימה ולתכנן מה יקרה ביום בו מצבה הבריאותי יחמיר והיא לא תוכל עוד להביע את רצונה ולהחליט בעצמה על ענייניה. ב' היא אישה עצמאית ודעתנית, ואינה מעוניינת שאחרים יקבעו עבורה את גורלה.
למרות החששות ממגפת הקורונה והסגר, ב' מבקשת להכין ייפוי כוח מתמשך . הוסבר לה שניתן לעשות זאת בתקופה הנוכחית גם מרחוק ללא מפגש פנים מול פנים, באמצעות שיחת וידאו. העיקר, שתקבל את כל ההסברים ותוכל לשאול שאלות, להביע את רצונה בבירור ולחתום בפני עורך דין מוסמך שיחזה בחתימה מרחוק.
ב' מעלה מייד עניין שמאוד חשוב לה. היא רוצה שאם יהיה צורך בעתיד, ניתן יהיה למכור את דירתה הנוכחית ולרכוש במקומה דירה קרובה למקום מגורי הבן שמטפל בה, או להשתמש בכספים למסגרת טיפולית אחרת שתתאים עבורה.
היא מבינה ויודעת שדירה לא מוכרים ביום אחד, וגם איתור דירה אחרת כמו שהייתה רוצה הוא תהליך שיכול לקחת זמן. מדובר בפעולות שעדיף לבצע בזמן הנכון ובמחיר הנכון ולא תחת לחץ, ו-ב' רוצה לוודא שרצונותיה יתממשו גם אם מצבה הבריאותי לא יאפשר לה בעתיד לבצע את הפעולות הללו בעצמה.
ב' אינה שונה מרבים אחרים, שדירת המגורים מהווה עבורם ביטחון כלכלי לעתיד וחשוב להם לוודא היכן יגורו בזקנתם או אם חלילה בריאותם תדרדר.
לאחר שקיבלה ייעוץ משפטי, ב' הבינה שעל מנת שמיופה הכוח יוכל לבצע עבורה עסקה במקרקעין ולמכור את הדירה, יהיה עליו לקבל אישור מקדים לכך מבית המשפט, כפי שקובע ס' 32ו(ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
בנקודה זו, באה לידי ביטוי החשיבות שבהכנת ייפוי הכוח מתמשך, שבו הקפידה ב' לרשום את רצונותיה והנחיותיה באופן ברור וחד משמעי על פי הייעוץ שקיבלה.
על חשיבות גילוי הדעת והרצון, במיוחד בעסקת מקרקעין, ניתן ללמוד ממקרה שנידון על ידי בית המשפט העליון בע"א 2399/18. במקרה זה, בית המשפט העליון הורה בצעד חריג על ביטול פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, שאישר הסכם למכירת דירתו של חסוי. התברר כי בטרם אישור ההסכם, בית המשפט לא הכיר את עמדתו של בעל הדירה, שיוצג על ידי אפוטרופוס לאחר שנפגע בתאונת דרכים. בדיעבד נודע, שכבר במועד אישור ההסכם למכירת הדירה, החסוי התנגד למכירה. בית המשפט העליון התרשם שהמכירה לא הייתה לטובת החסוי, וביטל את פסק הדין ואת העסקה.
מכך אנו למדים שביטוי לרצונו ולהעדפתו של הממנה גם במסגרת ייפוי הכוח המתמשך הוא עניין חשוב, והוא יכול לשמש כראיה ביום מן הימים בפני בית המשפט, שאינו מכיר את האנשים והנסיבות. ביטוי מתועד בייפוי הכוח של רצון הממנה, בהיותו בדעה צלולה ולאחר שקיבל ייעוץ משפטי, יכול בנסיבות המתאימות לסייע לבית המשפט לקבל החלטות בבואו לדון בבקשת מיופה הכוח לפעולה משפטית עבור הממנה, שנדרש לה אישור.
ב' החליטה למנות את בנה האמצעי כמיופה הכוח שלה בכל הנושאים: בעניינים האישיים, בענייני בריאות ובענייני רכוש. הוא מכיר אותה ויודע מה היא מעדיפה והיא סומכת עליו. הוא גם זה שמלווה אותה בימים אלה. בנה הבכור חי בקנדה והבן הצעיר פחות מתאים לדעתה לקבל על עצמו את האחריות לדאוג לה.
ב' מעוניינת בשקט נפשי ורוצה להקל על הבן התומך בה על מנת שיוכל לסייע לה בקלות בעתיד. היא לא מעוניינת שאחרים יישאו בנטל הכלכלי הכרוך במגוריה ובטיפול בה. "הבן שלי יודע הכי טוב מה אני רוצה ומעדיפה, אני סומכת עליו שיעשה את כל מה שצריך בשבילי" כך היא חזרה וציינה ודאגה לרשום הנחיות מתאימות בייפוי הכוח המתמשך שערכה.
עו"ד מאיה וייס-טמיר, בעלת משרד שמתמחה בתכנון זכויות משפטיות לעתיד ומוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך מטעם האפוטרופוס הכללי.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל