בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה נגד בית חולים "בני ציון". התובעת היא אישה שעברה הליך של גרידה בעקבות דימום לאחר לידה, שלאחריו נותרה עקרה. השופט יובל גזית קבע שלא הייתה רשלנות בבחירת הטיפול וגם לא בביצוע הגרידה.  עם זאת הוא חייב את בית החולים – שלא הציג בפני התובעת את החלופות השונות לטיפול – לפצות את התובעת על הפגיעה באוטונומיה. תביעתה נגד קופת החולים "מכבי" בשל רשלנות באבחון מצבה בזמן נדחתה.

התובעת אושפזה בספטמבר 2011 בבית החולים "בני ציון" בחיפה כשבועיים לאחר לידה, בעקבות דימום שהעלה חשד לשאריות שלייה או רקמה הריונית ברחמה. בבית החולים הוחלט על ביצוע גרידה.

בתביעה שהגישה ב-2016 נגד המדינה כבעלת בית החולים ונגד קופת החולים "מכבי", התובעת טענה כי רשלנות של הנתבעות גרמה לה לעקרות בלתי הפיכה שמונעת ממנה להביא ילדים נוספים, והסבה לה כאב וסבל בל יתואר.

לטענתה בית החולים התרשל כשביצע גרידה, מבלי שהוסבר לה על קיומן של אופציות טיפול חלופיות, ולא ניתנה לה האפשרות לבחור בטיפול שמרני יותר שיכול היה למנוע את הנזק.

נגד קופת החולים, שם טופלה לאחר הגרידה, טענה התובעת כי תלונותיה על אי חידוש המחזור היו צריכות לעלות חשד להידבקויות ברחם. במצב זה לשיטתה צריך היה להפנותה לבדיקת היסטרוסקופיה (צילום הרחם בסיב אופטי) שהייתה מאפשרת אבחנה מוקדמת וטיפול בהידבקויות.

בית החולים הגיש חוות דעת מומחה שלפיה עלה חשד לשאריות שלייה או תוכן הריוני ברחם, ולכן נדרשה התערבות כירורגית דחופה ולא היה מקום לטיפול שמרני.

קופת החולים טענה כי התובעת נשלחה לבדיקה שאיבחנה את ההידבקויות ברחם בזמן הנכון, ושהתוצאה לא הייתה משתנה אם היא הייתה מופנית לבדיקה קודם לכן.

לא הייתה בוחרת אחרת

השופט גזית דן ראשית בשאלה האם בית החולים התרשל בבחירת הליך של גרידה. לאחר שבחן את חוות הדעת ושמע עדויות קבע שהבחירה בגרידה לא הייתה רשלנית וגם לא דרך ביצועה. זאת לאחר שהתרשם שהיוותרות חומר הריוני ברחם עשוי למנוע התכווצותו, מה שעלול לגרום לאיבוד הרחם ואף לסכנת חיים.

למעשה, אף על פי שהאפשרות של גרידה היא הפולשנית והמסוכנת, אי נקיטתה הייתה יכולה לגרום לסיבוכים קשים אף יותר. ההחלטה על ביצוע הגרידה בזמן אמת הייתה סבירה בהתאם לנסיבות ומדדי הבדיקות איתם הגיעה התובעת לבית החולים.

לאחר מכן בחן השופט האם הוצג לתובעת כל המידע הדרוש לפני שהסכימה לגרידה. והוא שוכנע כי לא הוצגו בפניה האפשרויות להליכים שמרניים יותר, וקבע כי מדובר בפגיעה באוטונומיה של התובעת.

עם זאת, קבע השופט, התובעת לא הוכיחה שהייתה בוחרת אחרת אילו הייתה ניתנת לה האפשרות, שכן הרופא הסביר לה שאם לא תבחר בגרידה תסכן את חייה.

השופט דחה את התביעה נגד קופת החולים הוא קיבל את טענתה של "מכבי" כי לא הייתה משמעות אם התסמונת הייתה מאובחנת מוקדם יותר, וחייב את התובעת בהוצאות בסך 23,400 שקל.

התביעה נגד בית החולים התקבלה חלקית כאמור, והמדינה חויבה לשלם לתובעת סכום כולל של 74,000 שקל כפיצוי על הפגיעה באוטונומיה, אגרה ושכ"ט. 

ב"כ התובעת: עו"ד דמתי קולה

ב"כ בית החולים: עו"ד אמיר כצנלסון

ב"כ קופת חולים מכבי: עו"ד שמעון כץ ועו"ד מיכל עציוני

עו"ד טל לביא עוסק/ת ב- רשלנות רפואית
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל