בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב הפך את החלטת המוסד לביטוח לאומי והכיר בפגיעה של עובד "בזק" בכפות ידיו כתאונת עבודה. השופטת מירב קליימן קבעה כי הפגיעה ממנה סובל התובע – "תסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית" – מהווה "מחלת מקצוע".

התובע עבד כ"כבלר" בבזק במשך כ-25 שנה, עד פרישתו ב-2011. תפקידו כלל תיקון תקלות וטיפול שוטף בכבלי תקשורת. לשם כך הוא נדרש לחווט ולחבר בין 200-300  זוגות כבלים מדי יום. פעולות אלה כללו את חשיפת הכבלים, שזירתם ולאחר מכן חיבורם מחדש תוך הפעלת כוח בכפות הידיים במשך כ-5 שעות ביום.

בתביעה שהגיש ב-2016 הוא ביקש בין השאר להכיר בתסמונת בידו כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה (פגיעות זעירות מצטברות) או כמחלת מקצוע – הנמצאת ברשימה הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי.

מומחה מטעם בית הדין נדרש לבחון את העניין וקבע כי לאור נתונים שונים, בהם מחלת סוכרת ממנה סבל התובע ונסיבות נוספות – גם אם קיימת השפעה כלשהי של עבודת התובע על החמרה בהתפתחות התסמונת, הרי שהשפעה זו אינה משמעותית.

לנוכח עמדה זו, הצדדים הסכימו שאין לקבל את התביעה על בסיס תורת המיקרוטארומה. אלא שהתובע טען כי מדובר ב"מחלת מקצוע", ודי בכך שהמומחה קבע קשר סיבתי בין הליקויים לבין תנאי העבודה, גם ללא בחינת מידת ההשפעה שלהם. לעומת זאת,

מנגד, המוסד לביטוח לאומי עמד על כך שלאור עמדת המומחה, אשר שלל השפעה משמעותית של תנאי העבודה, הרי שהוכח ניתוק של הקשר הסיבתי בין הליקויים לתנאי העבודה.

לא הציג שאלות

"בחנו את טענות הצדדים בעניין ואנו בדיעה כי הצדק עם התובע," כתבה השופטת קליימן, וציינה כי "שעה שהמומחה קבע קשר סיבתי בין ליקויו של התובע לתנאי העבודה, יש מקום לקבל את תביעתו בנוגע להיות הליקויים מחלת מקצוע."

השופטת הזכירה שביחס לשאלת המיקרוטראומה המומחה אמנם דחה קשר של "השפעה משמעותית", אולם הוא ציין בחוות דעתו כי "יחד עם זאת, מאפייני העבודה כפי שנקבעו בעובדות המוסכמות מתאימים למחלת מקצועי לפי סעיפים..."

בעניין זה השופטת אף קיבלה את טענת התובע שלפיה המוסד עדיין צריך להוכיח שהשפעת העבודה על הליקויים פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, דבר שלא הוכח. במצב כזה,הבהירה, מתייתרת שאלת האבחנה בין קבלת התביעה לפי תורת המיקרוטראומה או לפי מחלת מקצוע.

"כל אימת שהתביעה תידחה לפי תורת המיקרו, בהכרח, תידחה היא אף לפי מחלות מקצוע. הדבר אינו סביר לטעמנו," כתבה השופטת.

בנוסף לכך, השופטת זקפה לחובת המוסד את העובדה שלא הציג בפני המומחה שאלת הבהרה בנושא השפעת העבודה על הליקויים בהקשר של מחלת המקצוע, על מנת לעמוד בנטל המוטל עליו להוכיח כי ההשפעה פחותה בהרבה מגורמים אחרים.

המוסד ישלם לתובע את הוצאות ההליך, בסך 3,500 שקל.

ב"כ התובע: עו"ד מלכיאל חדד

ב"כ הנתבע: עו"ד רועי הררי

עו"ד רונית כהן עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל