בית המשפט למשפחה בקריות דחה לאחרונה התנגדות שהגישה אישה לצוואת אביה המנוח, המורישה את כל רכושו לאחותה החורגת. בין היתר נטען כי הזוכה על-פי הצוואה בקושי ביקרה את אביה, נמנעה מלשבת עליו שבעה אחרי מותו ואף בחרה לצפות במשחק כדורגל ביום קבורתו – כך שלא הגיוני שהוא יבחר לצוות לה את רכושו. אלא שהשופטת ליאת דהן חיון מצאה שלא נפלו פגמים כלשהם בצוואה או בדרך עריכתה, וקבעה כי יש לקיימה.
למנוח נולדו בחייו ארבעה ילדים: בת אחת מאשתו הראשונה ושלושה ילדים נוספים מנישואיו השניים. בפברואר 2017 הוא ערך צוואה בעדים, במסגרתה ציווה את כל רכושו לאחת מבנותיו מנישואיו השניים ("הזוכה"). כשנה לאחר מכן – הלך לעולמו. אחרי מותו הגישה הזוכה בקשה לקיים את צוואתו בעוד בתו מנישואיו הראשונים ("המתנגדת") סירבה לכך. בנסיבות אלה עברה זירת ההתגוששות בין השתיים מרשם הירושות לבית המשפט.
לטענת המתנגדת, בתקופת עריכת הצוואה סבל אביה ממחלות רקע רבות ונאלץ ליטול תרופות שתופעות הלוואי שלהן השפיעו על צלילותו ולמעשה שללו את כשירותו. בנוסף טענה המתנגדת לפגמים בצוואה, בהם העובדה שבסרטון המתעד את עריכתה לא רואים אותו חותם.
המתנגדת הוסיפה וטענה שהצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הזוכה, שגילתה כלפי אביה יחס מנוכר שהגיע לשיאו ביום הלווייתו, אז בחרה ללכת לאצטדיון ולצפות במשחק כדורגל, מבלי שישבה עליו שבעה.
מנגד סיפרה הזוכה כי התגוררה במרחק מאביה, כך שלא סביר כי היה נתון להשפעתה כטענת אחותה החורגת. הזוכה סיפרה כי אביה היה מסוכסך עם בתו המתנגדת, אחרי שנחשף לכוונתה להונות אותו לצורך מימון מותרות, חופשה בחו"ל, ניתוח פלסטי וכיסוי חובות – ומכאן ההיגיון בנישולה מצוואתו.
היה עצמאי ופעיל חברתית
השופטת דהן חיון דחתה את טענות המתנגדת, אחת לאחת.
תחילה היא ציינה שלא הוצג מטעם המתנגדת מסמך כלשהו המלמד על חשד לפגיעה ביכולותיו הקוגניטיביות של המנוח, אי הבנה והתמצאות מצדו, או כל אינדיקציה אחרת שמלמדת על העדר כשרות לצוות.
השופטת העירה אמנם שהמנוח סבל מבעיות בריאותיות כמו השמנת יתר חולנית ואי ספיקת כליות – אלא שלא מדובר במחלות השוללות כשירות משפטית. הלכה למעשה, השופטת מצאה כי הוא ניהל אורח חיים עצמאי, היה פעיל חברתית, לא סבל מבעיות זיכרון והבין מה אחרים מדברים איתו.
בתוך כך נדחתה טענת המתנגדת לפגמים לכאורה העולים מסרטון מעמד הצוואה, כמו הימנעות המנוח מלנקוב בשם הזוכה או השמטת קטע החתימה שלו ושל העדים על גביה. היא נימקה שחוק הירושה מלכתחילה אינו מטיל חובה לתעד את חתימת הצוואה בסרטון, כך שלא מדובר בעילה לביטול צוואה.
לסיום קבעה השופטת שגם טענת המתנגדת להשפעה בלתי הוגנת נדונה לכישלון. בהקשר לכך היא האמינה לעדות חברו של המנוח, עורך דין במקצועו, אשר סיפר כי המנוח בחר להדיר את המתנגדת מצוואתו הן בשל הסכסוך בין השניים על רקע תחושתו שאינה מכירה לו תודה, והן בשל רצונו לשפר את מצבה הכלכלי של הזוכה.
"די באמור בכדי ללמד על כך שהמנוח ידע והבין את טיב הוראות צוואה, ובמודע בחר לצוות את כלל עזבונו לבתו" הזוכה, סיכמה השופטת. לפיכך היא דחתה את ההתנגדות, נתנה צו לקיום הצוואה ופסקה לטובת הזוכה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ הזוכה: עו"ד אביב בכר
- ב"כ המתנגדת לא צוין בפסק הדין
עו"ד אל-רם זלזניק עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.