גבר שהשקיע 1,600,000 שקל בסטארט-אפ להעסקת נשים חרדיות בהייטק על בסיס הבטחות ריקות מתוכן, יקבל את כספו בחזרה אחרי שירד לטימיון – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. השופטת עדי ניר בנימיני קבעה כי מי שהיה הרוח החיה מאחורי המיזם הטעה את התובע לחשוב שמדובר בהשקעה בטוחה ומניבה. ביחד עם החברה הוא חויב להשיב לתובע את הכסף.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט סיפר התובע, אשר הגדיר עצמו "איש מבוגר, פשוט ותמים, שמשאת חייו יהדות ולימוד תורה", כי נחשף בשלהי 2020 לפרסום המיזם בתחנת הרדיו "קול ברמה", הפופולרית במגזר החרדי. במסגרת הפרסום הציג עצמו הנתבע כבעלי חברה המכשירה ומעסיקה נשים חרדיות לעבודה בהייטק תמורת שכר גבוה, זאת במטרה לאפשר לבעליהן ללמוד תורה בכולל.
התובע, כך לטענתו, הוקסם מדברי הנתבע וקבע להיפגש איתו במשרדי החברה בבני ברק על מנת לבחון אפשרות השקעה במיזם. לטענתו, בפגישה שנערכה בינואר 2021 הוצגו לו מצגי שווא רבים אשר פיתו אותו להשקיע במיזם את כל חסכונותיו, 1.6 מיליון שקל.
כך למשל, נאמר לו שמשרד עורכי דין גדול מייצג את החברה בחינם ומשקיע בה, וכי רבע מכספי החברה מושקעים בנדל"ן, כאפיק השקעה בטוח ויציב. עוד סיפר האיש כי הוצגה לו חוברת שיווקית מהודרת ביופייה אשר כללה מצגים של תשואה מובטחת ואקזיט למשקיעים.
ואולם, סיפר המשקיע, לא דובים ולא יער: כספו לא הושקע בנדל"ן אלא נותב לפעילות עסקית אחרת של הנתבע, והוא למעשה נעלם. בנסיבות אלה, טען, יש לבטל את הסכם ההשקעה מחמת תרמית, הטעיה ועושק, ולהשיב לו את השקעתו במלואה.
מנגד טענה ההגנה כי החברה ונציגיה פעלו בתום לב מול התובע, וכי הכסף שהוא שילם נותב רק למטרות המוגדרות בהסכם ההשקעה. מכאן שעל התביעה להידחות.
היחיד שהשקיע
השופטת ניר בנימיני קבעה שהאינדיקציות השונות בתיק מלמדות שהתובע הוטעה, ולכן זכאי לבטל את חוזה ההשקעה. בניגוד לנאמר לו כי גורמים נוספים חוץ ממנו משקיעים במיזם, בפועל התובע היה היחיד שגויס לצורך השקעה בו. בהקשר לכך מצאה השופטת כי פעילותו של המיזם מומנה באמצעות מכללה אשר בבעלות אשתו של הנתבע, כך שמדובר בעירוב נכסים פסול.
יתרה מכך, לתובע הוצגה במעמד הפגישה חוברת שיווקית מעוצבת ומהודרת, שעיון בה משדר רצינות רבה. בחוברת הוצגה ההשקעה בשם "BIZנס – מועדון משקיעי ההייטק החרדי הגדול בעולם", ונכתב בה שהחברה מלווה ומיוצגת על ידי משרד עורכי דין גדול ומוכר, בהבלטת שמו והלוגו שלו. כמו כן נרשם בחוברת ש-25% מערך ההשקעה ומרווחי החברה העתידיים "תמיד יושקעו בנדל"ן להעצמת המצב הפיננסי של המיזם, וכל זאת כדי לבטח את ההשקעה".
אלא שבפועל, כך השופטת, ההגנה לא הוכיחה כי כספו של התובע הושקע כמוגדר בהסכם ההשקעה. הנתבע אף הודה במהלך חקירתו הנגדית כי בניגוד למובטח על-ידו, השקעות הייטק הן מסוכנות באופן ש-99% מהן "נשרפות לפח". בנסיבות אלה קבעה השופטת כי התובע נפל קורבן להטעיה ולפיכך הוא זכאי להשבת הכספים אותם שילם.
בתוך כך השופטת קבעה כי הן החברה והן הנתבע, כמי שהיה ה"רוח החיה" מאחורי המיזם, יחויבו ביחד ולחוד בהשבת הכספים לתובע. בנוסף נפסקו לאחרון הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 132,646 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד תום קדם
- ב"כ הנתבעים: עו"ד מישל חזן
עו"ד ארז הימן עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.