בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונהפיצויים של 14,000 שקל למנתח פלסטי ששמו הוכפש בעמוד פייסבוק של ניתוחים פלסטיים. השופטת קרן מרגולין-פלדמן קבעה כי התגובית, שהציגה את המנתח כאדם המזלזל בלקוחותיו ומזיק להם בזדון, כללה מידע שקרי ופורסמה בחוסר תום לב במטרה לקדם מרפאה מתחרה שבה עובדת המטופלת. עם זאת, נקבע כי יש להתחשב בכך שמדובר בתגובית שולית שנכתבה ב-"אוירה כללית של ביקורת קשה".
המטופלת עברה אצל המנתח שני ניתוחים להגדלת חזה לפני כ-9 שנים. בפוסט שפורסם לפני כשנה בקבוצת פייסבוק של ניתוחים פלסטיים התייחסה אחת הגולשות לרופא אחר באותה מרפאה והמטופלת הגיבה לדברים בתגובית שהתייחסה לחוויה שלה.
בין היתר היא כתבה בה שיצאה מהניתוח האחרון עם "צלקות נוספות על הקיימות כאילו בכוונת זדון" וכי "מדובר ברופא שידוע כמס' 1 בביהמ"ש בתביעות". הפוסט הסתיים בתיאור החוויה המתקנת והאיכותית שעברה כשביצעה ניתוח נוסף במרפאה שבה היא עובדת כיום.
בתביעת לשון הרע על סך 75 אלף שקל שהגיש נגדה המנתח המוכפש הוא טען שהתגובית פורסמה בכוונה לפגוע בשמו ובפרנסתו.
הנתבעת להגנתה טענה כי כתבה אמת ונהגה בתום לב כיוון שמתחה ביקורת לגיטימית נוכח החוויה הקשה שעברה אצל התובע ומילאה אחר חובתה המוסרית להזהיר מטופלים פוטנציאליים.
אינטרס עסקי
השופטת מרגולין-פלדמן קבעה כי חלק מהאמירות בתגובית נחשבות במובהק ללשון הרע. כך באשר לכשלים בעבודתו של התובע, וכך בתיאורו כרופא המזלזל בלקוחותיו ומבקר דרך קבע בבתי המשפט.
בתוך כך נקבע כי הנתבעת לא הוכיחה שהחוק מקנה לה איזושהי הגנה מפני התביעה, אם בשל פרסום אמת ואם בשל התנהלות בתום לב תוך הבעת דעה לגיטימית ומילוי חובה מוסרית כלפי הציבור.
השופטת קבעה כי הנתבעת לא הוכיחה את אמיתות הדברים בראיות כלשהן: היא לא הציגה תמונות של הצלקת שתיארה בתגובית בצורה גרפית ("2 חיוכים ענקיים לרוחב ופסים לאורך כאילו והייתי מסילת רכבת"), לא המציאה תיעוד לכשלים בניתוחים וגם לא הראתה נתונים עובדתיים על אודות מספר התיקים שמתנהלים נגד התובע בבית המשפט.
כמו כן נפסק כי העובדה שלנתבעת היה "אינטרס עסקי לפעול בתחרות אל מול התובע, ולקדם את המרפאה שמטעמה היא עובדת" שוללת את תום ליבה ומלמדת שהמניע האמיתי מאחורי הדברים לא הייתה הגשמת חובה מוסרית כלפי הציבור.
השופטת הוסיפה כי ייתכן שהייתה מקבלת את הטענה לו הנתבעת הייתה מציגה בפוסט עובדות מדויקות ומנסחת אות בעידון חלף הגזמה והתלהמות.
באשר לסכום הפיצוי, ציינה השופטת כי מצד אחד התחשבה בכך שלתגובית היה מעמד שולי והיא לא פורסמה בזדון אלא מתוך תחושה סובייקטיבית אמיתית של הנתבעת וכחלק מ-"אוירה כללית של ביקורת קשה", ומצד שני בכך שבדברים היה כדי לפגוע בפרנסת התובע ובתדמיתו, במיוחד נוכח פרסומם בעמוד המיועד לקהל לקוחות פוטנציאלי.
בסופו של דבר השופטת חייבה את הנתבעת בפיצויי לשון הרע של 14,000 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 3,500 שקל.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יוסף גבאי עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל