בית הדין הארצי לעבודה חייב באחרונה את הביטוח הלאומי לשלם קצבת שאירים לאישה שננטשה על ידי בעלה לפני 18 שנה והוגדרה כעגונה. הרכב של שלושה שופטים קבע כי על אף הפרידה הממושכת, שלכאורה שללה ממנה את הזכאות, העובדה שהמנוח חויב בעבר לשלם לה מזונות מזכה אותה בקצבה.
האיש נעלם בשנת 1991, סמוך ללידת בתו הרביעית. כשנה לאחר מכן, בית המשפט המחוזי בחיפה חייב אותו במזונות אשתו וילדיו, אך הם מעולם לא שולמו על ידו.מפאת היעלמותו המסתורית אשתו הוגדרה כעגונה ויצאה לשוק לעבודה כדי לפרנס את משפחתה.
כ-18 שנים מאוחר יותר הוא נמצא בבית האבות שניהלה לא אחרת מאשר אשתו. אז הסתבר שהאיש היה "הומלס" במשך כל השנים.
באוגוסט 2014 האיש נפטר ואשתו פנתה לביטוח לאומי לקבלת קצבת שארים כאלמנה, אך להפתעתה הרבה היא נדחתה משום שמבחינת ביטוח לאומי היא לא נחשבת ל"אלמנה" לפי החוק משום שהיא ובעלה היו פרודים במשך שנים ארוכות והוא לא שילם לה מזונות כך שלא הייתה סמוכה על שולחנו.
פנייתה לעזרת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה לא סייעה. נשיא בית הדין, השופט אלכס קוגן, קיבל את עמדת הביטוח הלאומי.
הנשיא קוגן הסביר כי אישה יכולה לזכות בקצבת שאירים כאלמנה למרות פרידה ממושכת רק במקרה שהבעל שילם לה מזונות בפועל. כלומר, ביטוח לאומי צריך לכלכל אותה רק אם מות הבעל שלל ממנה פרנסה. אך במקרה הנוכחי המנוח לא שילם לאישה מזונות מעולם והיא התפרנסה בכוחות עצמה – ולכן היא לא זכאית לקצבה.
האישה לא אמרה נואש וערערה לבית הדין הארצי, שם טענה כי בית הדין האזורי התעלם מקיומו של פסק הדין מ-92' שחייב את בעלה במזונותיה. לטענתה, לפי לשון החוק, די בכך כדי להכיר בה בזכאותה לקצבה.
היא אלמנה, גם לפי החוק
בפסק דין מעניין שניתן לפני ימים ספורים, השופטים אילן איטח, רועי פוליאק וסיגל דוידוב מוטולה קיבלו את עמדת המערערת.
לפי הרכב השופטים, הביטוח הלאומישגה בהבנתו את הוראות החוק שכן עולה ממנו מהן בבירור כי מדובר במבחני זכאות חלופיים – המופרדים, על פי לשון החוק במילה "או" – ודי בכך שהבעל חויב במזונות כדי לקבוע שהאישה נחשבת לאלמנה לפי חוק ביטוח לאומי וזכאית לקצבת שאירים, אף אם הבעל לא שילם אגורה שחוקה.
לתובעת נפסקו הוצאות משפט בסך 1000 שקל.
ב"כ התובעת: עו"ד ביטוח לאומי, ששון חורש
ב"כ הביטוח הלאומי: עו"ד דנה תמר פרבר
לכתבה המקורית
עו"ד שגית אברג'יל עוסק/ת ב- דיני ביטוח
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.