בית משפט השלום בירושלים הורה לחברת "מגדל" לשלם תגמולים בסך כ-44,000 שקל עבור נזקי רכבו של נהג שרכבו נפגע בזמן שנהג במהלך התקף פסיכוטי וסבר ששוטרים רודפים אחריו.
הרשם הבכיר אהרן אורנשטיין דחה את עמדת החברה, שטענה כי לנהג היה שיקול דעת, וכן כי נהג תחת השפעת סמים באופן השולל כיסוי ביטוחי.
המקרה אירע לפני כשש שנים וחצי. התובע נהג בפראות והתנגש במספר כלי רכב, כולל רוכבי אופנוע ואופניים. בעקבות המקרה הוגש נגדו כתב אישום, אולם ההליכים הפליליים נפסקו לאחר שהוגשה חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה התובע אינו כשיר לעמוד לדין, והתובע אושפז. כתב האישום, אגב, לא כלל אישומים בנהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים.
הוויכוח מול "מגדל" עסק בשאלה האם ישנו כיסוי ביטוחי לתאונה. התובע טען כי בעת שנהג הוא חווה התקף פסיכוטי חריף שגרם לו להאמין ששוטרים וכוחות הביטחון רודפים אחריו משום שהוא מחזיק בסודות מדינה, ולכן ברח מהם, מבלי שהיתה לו שליטה על התנהגותו. הוא אף הכחיש שימוש בסמים כלשהם.
"מגדל", הנתבעת, סברה שהיא פטורה מתשלום תגמולים, בטענה כי התובע נהג באופן מסוכן בכוונה, ומצבו הנפשי לא שלל את שיקול דעתו. עוד היא טענה כי התובע השתמש בסמי פיצוציות מסוג נייס גאי וחגיגת.
בהקשר זה נטען כי אף שהסמים אינם נכללים בפקודת הסמים המסוכנים, אותם מחריגה הפוליסה, מטעמי מדיניות משפטית אין לאפשר תגמולי ביטוח למי שיצר סיכון באמצעות נהיגה תחת השפעתם.
בנוסף נטען כי בכריתת חוזה הביטוח, יש להסיק שהיא לא התכוונה לתת כיסוי ביטוחי למקרה של נהיגה בהתקף פסיכוטי.
לא יכול "להתכוון"
"אני דוחה את טענת הנתבעת כי הייתה מסרבת לתת כיסוי ביטוחי לנהיגה בהשפעת התקף פסיכוטי, שכן טענתה זו באה רק בסיכומיה, ומשום שהתקף פסיכוטי לא מתרחש בכוונה. מבחינה זו, טענה זו דומה לטענה שהיא לא הייתה מבטחת נסיעה אילו הייתה יודעת שבנסיעה זו תתרחש תאונת דרכים," כתב הרשם אורנשטיין.
בהמשך הפנה הרשם לחוות הדעת שהוגשה במסגרת ההליך הפלילי, וציין כי אמנם לא צוין בה מפורשות ששיקול דעתו של התובע היה פגום, אולם ניתן להסיק זאת "בוודאות סבירה", מכך שהתובע אכן היה בהתקף והאמין שכוחות הביטחון רודפים אותו. בהתאם לכך נקבע כי התקף פסיכוטי ותחושת פראנויה היו הסיבות לנהיגתו הפרועה.
בתוך כך הרשם אמנם שוכנע שהתובע כן השתמש בסמים מסוימים, אולם הבהיר כי "הפוליסה מחריגה רק שימוש בסמים האסורים לפי הפקודה... מאחר שאין חולק כי התובע לא השתמש בסמים לפי הפקודה, אני קובע כי חריג זה לא התקיים. הנתבעת לא יכולה לטעון כי יש לפרש את החריג לטובתה בניגוד ללשונו."
כמו כן, הרשם דחה את טענת הנתבעת שלפיה יש לראות בתובע כמי שהתכוון לבצע תאונה או צפה אותה, תוך שציין כי אין לייחס לו כוונה כזו, היות שתחושות פרנויה שללו את בחירתו החופשית.
בסיכומו של דבר, נקבע כי חברת הביטוח תשלם לתובע את התגמולים. בנוסף, החברה תשלם שכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל וכן הוצאות משפט.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד דורית קורץ עוסק/ת ב- דיני ביטוח
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל