בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את ערעורה של חולת סרטן בת 35 נגד המוסד לביטוח לאומי וקבע כי שיעור נכותה יעמוד על 40%. סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ, מתחה ביקורת נוקבת על התנהלות הוועדות הרפואיות של המוסד, שהחליטו להפחית את נכותה ל-20% ללא בסיס משפטי ראוי.
המערערת חלתה בשנת 2014 ועברה כריתה של שני השדיים. בהמשך עברה שחזור מלא. ביטוח לאומי קבע לה נכות של 20% בלבד על בסיס הוראה חוזר משנת 2011 שלפיו מי שעברה ניתוח לשחזור שד תקבל חצי מאחוזי הנכות שניתנים בשל כריתה מלאה.
בהמשך, ועדת ערר של המוסד דחתה ערר שהגישה האישה על החלטה זו, והיא פנתה לעזרת בית הדין לעבודה. תחילה דנה בתיק השופטת אירית הרמל, שהורתה לוועדת הערר לבחון את העניין בשנית, ולנמק את החלטתה.
בהקשר זה השופטת הרמל ביקשה מהוועדה לשים לב לכך שלפי סעיף 28 לתקנות הביטוח הלאומי כריתת שני השדיים בגילה של המערערת מקנה 40% נכות.
אלא שגם זה לא עזר. הוועדה שוב דחתה את הערר, וציינה כי שחזור לא נחשב לכריתה מלאה, ודינה של חולה ללא שדיים לא יכול להיות זהה למצב של חולה שביצעה שחזור מלא.
לא דומה לשיניים
"התקנות אינן מתייחסות לשחזור שדיים ולכן לא ברור כלל מאין נטל לו המל"ל את הדרור להפחית את אחוזי הנכות במקרה של שחזור, ללא כל הוראה שבדין. אכן לוועדה הסמכות לקבוע אחוזי נכות גם לליקוי שלא מופיע ברשימת הליקויים אולם כאן הליקוי מופיע בתקנות באופן ברור תוך התייחסות אף לגילה של המבוטחת", כתבה השופטת גילצר-כץ.
השופטת הוסיפה כי אין כל תוקף משפטי לשימוש שהוועדה עשתה בהנחיות פנימיות של המוסד על מנת לעקוף את התקנות. בהקשר זה השופטת מתחה ביקורת חריפה וציינה כי "יתכבד המל"ל וישאיר את קביעת אחוזי הנכות לכל ליקוי וליקוי בידי המחוקק. הפחתה שנעשתה אין לה כל זכר במבחנים הקבועים בתקנות".
בתוך כך השופטת הסכימה עם טענת המערערת שלפיה שחזור שד אינו דומה למשל לשיניים תותבות, שהרי התותבות מחליפות את תפקוד השיניים, ואילו כאן מדובר בשחזור אסטתי בלבד – המערערת לא תוכן להניק אם תלד בעתיד – ולכן ייתכן שהמחוקק צדק כשסבר שיש להפחית את שיעור הנכות במקרה של התקנת שיניים תותבות.
לכן, לפי השופטת, לא ברור במה השחזור מפחית את הנכות. "אישה צעירה אשר עברה כריתה ומוכנה להסתכן בניתוח נוסף ולעבור שחזור, אל לנו 'להעניש' אותה", כתבה.
בסיכומו של דבר, השופטת קיבלה את הערעור, ואף חייבה את המוסד לביטוח לאומי לשלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,500 שקל.
ב"כ המערערת: עו"ד ביטוח לאומי רומי הוניג
ב"כ המשיב: עו"ד מוניר ח'יר
עו"ד אלדד אוחיון עוסק/ת ב- דיני ביטוח
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.