בית המשפט למשפחה בתל-אביב הכריעבאחרונה בבקשה יוצאת דופן: שתי בנות בגילאי ה-40 ביקשו להכיר בבן הזוג של אמן כאב מאמץ, שנים לאחר שאביהן הביולוגי ניתק עמן קשר. אף שהשופטת תמר סנונית פורר שוכנעה שבין השלושה "התבססה הורות פסיכולוגית, אמיתית, עמוקה, מיטיבה ומפרה", היא קבעה כי אין עילה חוקית להוצאת צו אימוץ.
הבקשה חשפה בפני בית המשפט סיפור שהחל בצער וקושי שבהיעלמות אביהן הביולוגי של האחיות מחייהן, כשהיו בגילאי ה-20, והסתיים בחיבור מרגש, חם ואוהב בינן לבין בן הזוג החדש של אמן.
אביהן התנתק מהן לאחר גירושיו מהאם בשנת 1998. כעשור לאחר מכן היא הכירה בן זוג חדש, קשרה את חייה בחייו ובשנת 2010 השניים נישאו.
בבקשה שהוגשה בשנה שעברה ביקשו בן הזוג ושתי הבנות לקבל גושפנקא חוקית למערכת היחסים ביניהם ולהכיר בו כאביהן המאמץ. הבנות ציינו כי מיום שהכירו את המבקש הוא שימש להן כאב לכל דבר ו"ממלא את החסר שנותן בליבן". הבנות תיארו את מערכת היחסים החמה והאוהבת וציינו כי המבקש משמש גם כסב לילדיהן.
אי אפשר להחליף אב באב
עדויות הבנות, אמן ובן זוגה, תמונות ועותק מעבודת שורשים של אחד הנכדים שכתב כי המבקש הוא סבו שכנעו את השופטת סנונית-פורר "כי בין המבקש למבקשות קיימים בפועל יחסי הורות בכל קנה מידה שהוא", אולם היא קבעה ש"עם כל ההבנה" חוק האימוץ ופרשנותו אינם מאפשרים לקבל את הבקשה.
יצוין כי היועץ המשפטי לממשלה, שעמדתו נדרשת בהליכים כאלה, המליץ לדחות את הבקשה בטענה שרצון המבקשות "לרפא את פצעי העבר בשל התנהגות אביהן לא עולה כדי יחסי הורות ואין הוא עולה בקנה אחד עם תנאי חוק אימוץ ילדים".
בניגוד לעמדה זו השופטת סנונית-פורר כן שוכנעה כי המבקשים ביססו קיומה של "הורות פסיכולוגית אמיתית, עמוקה, מיטיבה ומפרה", אך בד בבד היא סברה כי בנסיבות המקרה אין עילה חוקית שמאפשרת לתת גושפנקא משפטית "לתחושות הלב העמוקות ולהתנהלות המשפחתית הקיימת בפועל מזה מספר שנים".
השופטת הפנתה להלכה שניתנה לפני כעשור בבית המשפט העליון לגבי אימוץ בגירים, שם נקבע כי הכרה בקשר של אימוץ תיעשה כחריג שבחריגים, במקרים יוצאי דופן בלבד. במקרה זה, שבו למבקשות יש אב ביולוגי, אין הצדקה להחליפו באב אחר גם אם מערכת היחסים עמו הייתה קשה ומאכזבת, קבעה.
השופטת הסבירה עוד, כי בנסיבות שבהן ההיכרות בין הבנות לבין בו הזוג נעשתה כשהן כבר היו בגירות ועצמאיות, ובתקופה שהן כבר לא זקוקות להגנת הורה, אין עילה חוקית ל"ביטול" ההורות של האב הביולוגי.
השופטת חתמה את החלטתה בתקווה כי קביעתה שמתקיימת כאן הורות בפועל ובאופן פסיכולוגי מעניקה למבקשים מענה מסוים, ואיחלה להם "בריאות טובה, ונחת ממשפחתם העניפה, שפירות השקעתם בה גם בשנים מועטות ניכרות היטב".
משכך, הבקשה נדחתה. לא נפסקו הוצאות.
ב"כ המבקשים: עו"ד שרית פשלי
ב"כ היועמ"ש: עו"ד ענת בר אילן
עו"ד אור עזריה עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.