פסק דין שפורסם לאחרונה קובע כי אי אפשר לקבל טענה לבעיה של בעל בקיום יחסי אישות לצורך הוכחת עילה לגירושים ותשלום כתובה ללא חוות דעת רפואית. מדוע? בין היתר משום שבזמננו יש נשים "חצופות" שאי אפשר לסמוך עליהן.
אמירה זו, שמקורה בדברי רבי מאיר איסרליש (הרמ"א) מהמאה ה-16, נכתבו על-ידי הרב יאיר לרנר מבית הדין הרבני בנתניה במסגרת הכרעה בתביעת גירושים וכתובה שהגישה אישה שטענה בין השאר כי בעלה סובל משפיכה מהירה. בסופו של דבר נקבע כי בני הזוג צריכים להתגרש אפילו שהאישה לא הוכיחה בעיה רפואית אולם הבעל יהיה פטור מתשלום כתובה אם ישתף פעולה עם סידור הגט.
לפני כ-5 שנים עזבה האישה את הבית בין היתר בטענה שיחסי האישות לא תקינים והגישה את תביעתה. הבעל, מצידו, ביקש שלום בית והכחיש שיש לו בעיה כלשהי. כשבית הדין שאל אותו אם סבל מ"גמירה מהירה" הוא טען שאך טבעי שמבין מאות פעמים קרה שסיים מהר.
לאחר שהתקיימו כמה דיונים בתיק הודיעה האישה שאין סיכוי לשלום בית ודרשה גט וכתובה. הבעל ציין כי הוא משאיר את ההכרעה לשיקול דעתם של הדיינים אך ביקש לפטור אותו מתשלום הכתובה משום שהאישה יזמה את הפרידה והיא "מורדת" לפי ההלכה.
רק אם "יש רגליים לדבר"
הרב לרנר, שכתב את פסק הדין העיקרי, בחן האם אפשר לקבל את טענת האישה בנושא הרגיש של יחסי האישות אף שלא הביאה ראיות מוצקות לכך שהבעל סובל מבעיה בתחום.
הדיין ציין בהקשר זה את דברי הרמ"א שקבע כי "בזמן הזה שיש נשים חצופות – אינה נאמנת". כלומר, שלא ניתן להאמין לאישה שלא מהססת להוכיח את בעלה. דברים אלה אף הופיעו בפסק דין רבני מימי הרב אלישיב, שבו נקבע כי טענות מסוג זה יתקבלו רק אם יש "רגליים לדבר", ובמילים אחרות - יש להוכיח אותן בראיות כמו חוות דעת רפואית.
הדיין הוסיף כי מאחר שהאישה העלתה טיעונים נוספים כנגד בעלה, כגון שהוא קמצן, מרוחק ורגזן, עולה חשש כי טענתה צצה כחלק מהכעס והשנאה הכללית בין בני הזוג או כדי להוכיח זכאות לכתובה.
ואולם, אף שאין עילה לחייב את הבעל בגט בשל בעיה בתחום המיני, קבע הדיין כי בני הזוג צריכים להתגרש ו"יפה שעה אחת קודם". זאת, משום שהם פרודים כבר יותר מ-5 שנים וניכר שגם הבעל מבין שאין סיכוי לנישואים.
בצד זאת נקבע כי האישה לא זכאית לכתובה בנסיבות שבהן היא יזמה את הגירושים ולא הוכיחה את טענותיה נגד בעלה.
בסיכומו של דבר ניתן פסק דין לגירושים בהסכמה והובהר כי הפטור מדמי הכתובה יחול רק אם הבעל ישתף פעולה עם סידור הגט. יצוין כי הבעל עדיין צריך לשלם לאשתו את "עיקר הכתובה" - 200 זוזים ששקולים בדרך כלל לכמה מאות שקלים.
הדיינים הרב אברהם שינדלר והרב רפאל י' בן שמעון הצטרפו למסקנות אלה ואישרו את פסק הדין.
ב"כ התובעת: פרי־אל ברוורמן, עו"ד דיני משפחה
ב"כ הנתבע: עו"ד אלינור רוזן־שוורץ
עו"ד יעל ורד עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל