בית משפט למשפחה בחיפה סיכל בחודש שעבר ניסיון השתלטות על רכושה של אם לעשרה שהלכה לעולמה ב-2012. השופטת הילה גורביץ שינפלד התרשמה כי הצוואה שהגישה בתה אינה משקפת את רצון המנוחה, אך בד בבד דחתה את דרישת נכדיה לחלק את הרכוש לפי חוק הירושה, מאחר שבמסגרת ההליך התגלתה צוואה נוספת וכשרה.
המנוחה ערכה צוואה הדדית עם בעלה ב-2002. שנה לאחר מכן הבעל הלך לעולמו. לא חלף זמן רב ואחד מילדיהם נפטר והותיר אחריו אישה ושישה ילדים.
כעולה מפסק הדין, הסכסוך בין יורשי המנוחה נוצר אחרי שהתגלה כי בשנת 2011 נערכה בשם המנוחה צוואה חדשה המנשלת את נכדיה (יורשי הבן המנוח) מהירושה, ומעניקה לבתה נתח משמעותי מהרכוש.
במרץ 2013 פנו הנכדים לבית המשפט למשפחה בבקשה שיורה על ביטול הצוואה ויחלק את רכוש המנוחה בהתאם לחוק הירושה, כלומר שווה בשווה בין ילדיה – כך שיוכלו לזכות בחלקו של אביהם המנוח.
לטענתם, דודתם מנעה מהם ומבני משפחה נוספים לבקר את המנוחה, "הרעילה" אותה כנגדם, וניצלה את העובדה שהיא תלויה בה כדי לערוך צוואה לפי ראות עיניה. להוכחת דבריהם, הם הצביעו על הבדלים בין הצוואה המשותפת שנערכה עם סבם לבין הצוואה הנוכחית, שלשיטתם מעידים על העדפותיה של הדודה ולא על רצון המנוחה.
בנוסף, הם ציינו כי במועד עריכת הצוואה סבתם לא הייתה צלולה וסבלה מבעיות ראייה, ובכל מקרה היא לא ידעה קרוא וכתוב בשפה העברית.
בתגובה, הדודה הכחישה את טענותיהם והגישה תביעה נפרדת במסגרתה ביקשה להורות על קיום הצוואה כלשונה. לטענתה, אמה יזמה את שינוי הצוואה הקודמת, פנתה לעו"ד ונוטריון, אמרה להם מה היא רוצה שייכתב בה והם ערכו אותה לפי דבריה, כך שהיא בהכרח משקפת את רצונה.
גילוי מרעיש
אלא שהראיות והנסיבות בהן נערכה הצוואה מ-2011 הובילו את השופטת גורביץ שינפלד למסקנה כי דין שתי התביעות להידחות.
תביעת יורשי הבן המנוח נדחתה לנוכח הגילוי המרעיש כי בנוסף לצוואה הנוכחית ולצוואה המשותפת עם הסב, המנוחה ערכה 3 צוואות נוספות, האחרונה בהן מ-2009. השופטת בחנה את לשונה ביחס ללשון הצוואה הנוכחית והתרשמה כי הן די דומות וכי אביהם נושל בשתיהן. בהתאם לעדויות השופטת התרשמה כי מדובר בצוואה תקינה וכשרה לכל דבר ועניין.
באשר לתביעת הבת, השופטת גורביץ שינפלד הסבירה כי מדובר בצוואה שנעשתה בעל פה ומוגדרת בחוק כ"צוואה בפני רשות". צוואה כזו נערכת באחת משתי דרכים: על ידי כך שהמצווה מצהיר על תוכנה בפני גורם המוסמך על פי חוק או על ידי הגשתה בכתב על ידי המצווה בעצמו לאותו גורם מוסמך. אלא שבמקרה הנוכחי הצוואה לא נערכה כחוק.
השופטת הסתמכה בקביעתה על עדותם של הנוטריון ועורך הדין שנטלו חלק בעריכת הצוואה, מהן עלה כי לא המנוחה העבירה להם את הנתונים אלא אחד מבני המשפחה האחרים, והמנוחה לא הייתה ה"רוח החיה" בעריכתה. יתרה מכך, מאחר שבאותה התקופה המנוחה הייתה מרותקת למיטה היה על הנוטריון לצרף לצוואה תעודה רפואית – דבר שלא נעשה במקרה זה.
בסופו של דבר הצוואה מ-2011 בוטלה וניתן צו לקיום הצוואה מ-2009.
שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אורי פלד עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.