קללה שנפלטת באמצע ריב קולח או סטירה שנראית לאחד הצדדים כתגובה לגיטימית, מניעת שימוש בכרטיס האשראי או דרישה לקיום יחסי מין כאן ועכשיו. כל אחת מהדוגמאות הללו מבטאת אלימות שעלולה להביא לתוצאות הרסניות. בקשת הרחבה של סוגי האלימות ניתן גם לכלול הטרדה כמו בילוש או מעקב, פגיעה בפרטיות, איומים, יצירת קשר תכופה בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר וכן פגיעה ברכוש ובשם הטוב.
קרוב ל-200,000 נשים מוכות חיות בישראל ומספר הנשים שחוות הטרדה או אלימות כלשהי מצד בן הזוג, הבעל או הגרוש רק הולך וגדל.
למעשה, אלימות במשפחה הפכה כבר מזמן ל"מכת מדינה", ומקרי הרצח שאירעו לאחרונה גרמו לי לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע זאת. כעורכת דין שמלווה נפגעות אלימות אחד הכלים העומדים לרשותי הוא מידע לגבי האפשרויות המשפטיות העומדות בפניהן, ואותו אני רוצה לחלוק כעת.
צווים, מאסרים, פיצויים וחלוקת רכוש
משרדנו ליווה ומלווה נשים שחוות אלימות והטרדות מכל סוג שהוא. במקרה של א', שספגה במשך יותר משבע שנים אלימות נפשית ופיזית ואף נאנסה על-ידי בעלה, הצלחנו להוציא צווי הרחקה, להביא למאסרו ואף לחייב אותו לשלם לה פיצויים נזיקיים של 400 אלף שקלים.
את ד', שהייתה קורבן לאלימות מילולית על בסיס יומיומי מצד הגרוש, ליווינו כחמש שנים. בתקופה זו היא קיבלה איומים במיילים ובמכתבים וסבלה מהטרדות חוזרות ונשנות שהגיעו גם לעובדים הסוציאליים שהיו מעורבים בתיק ולצוות החינוכי של בנם המשותף. ההליך משפטי אמנם הצריך ממנה תעצומות נפש גדולות אבל הוצאנו במסגרתו צווי הרחקה ואף הבאנו למעצרו. בנוסף, בית המשפט נענה לבקשתנו והורה כי זמני השהות בין הילד לבין האב האלים יתקיימו אך ורק תחת פיקוח.
ט' הגיעה למשרדנו לאחר שעברה מסכת של התעמרות כלכלית והסתה חריפה של הילדים. במקרה שלה בעלה מנע ממנה כל שימוש במשאבים כספיים ורכושיים של המשפחה, כפה עליה להעביר את המשכורת לידיו, הטיל עליה חובת דיווח על כל הוצאה והוצאה ועוד.
כשאנחנו התערבנו הבאנו לחלוקת ההון המשפחתי כך שט' הפכה לאחראית הבלעדית על הרכוש שלה. פתחנו עבורה חשבון נפרד שאליו הועברו ההכנסות שלה ולאחר שהגשנו תביעת מזונות היא קיבלה סכומים גבוהים בשל פערי ההשתכרות בינה לבין בעלה. בסיכומו של עניין, בעקבות ההליכים שנקטנו בבית המשפט למשפחה ט' יצאה לחיים עצמאיים כשהיא מנהלת את עצמה ושולטת בגורל שלה.
בהקשר הזה חשוב לי להדגיש שאלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר ועניין. היא יכולה להתבטא בדרכים שונות אבל המטרה זהה: למנוע מהאישה כוח כלכלי ולשלוט עליה באמצעים כספיים. לצערנו, תופעה זו עדיין לא קיבלה ביטוי בחוק והדבר מקשה מאוד על האפשרות לעזור לקורבנות, אך זה לא בלתי אפשרי כפי שראינו במקרה של ט'. בתי המשפט מכירים בתופעה ונרתמים להיאבק בה בדיוק כמו בכל סוג אחר של אלימות, ובהחלט אפשר להיעזר בהליכים משפטיים כמו תביעות חלוקת רכוש, איזון משאבים ומזונות כדי להגיע להישגים שיאפשרו לאישה לצאת לעצמאות כלכלית.
אז מהי ההגנה המשפטית שניתנת לאישה מוכה או מוטרדת בישראל 2020?
אלימות כלכלית, מילולית, מינית או פיזית – כל המקרים שהדגמנו הם אלימות ומאחורי כל מקרה, כל תיק, עומדת אישה אחת מול מציאות קשה שלא תמיד היא יודעת כיצד להתמודד ולהגן על עצמה.
מהדוגמאות ניתן לגזור כמה כלים חשובים:
צווי הגנה והרחקה – כמו במקרים של א' וד' אפשר בהחלט להרחיק את בן הזוג או בן הזוג לשעבר מהבית באמצעות צו מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. אם מדובר בחבר או ידיד שלא נכנס להגדרת "בן משפחה" לפי החוק למניעת אלימות, אפשר להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת. מטרתו להגן על כל אדם שחווה הטרדה הפוגעת בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו ובגופו, וניתן להוציא אותו נגד כל אדם שהוא, גם נגד השכן.
- את הבקשה לכל אחד מהצווים שמנינו אפשר להגיש ישירות בבית המשפט למשפחה או בבית משפט השלום. ההליך לא כרוך בתשלום וכל שצריך לעשות הוא למלא טופס מובנה. ההחלטה על הוצאת הצו תתקבל עוד באותו היום – במעמד צד אחד. הצו הראשוני יינתן לימים בודדים וייקבע מועד לדיון במעמד שני הצדדים כדי לאפשר לצד השני להשמיע את טענותיו ולהגן על עצמו. בדרך כלל דיון כזה יתקיים תוך 7 ימים לכל היותר. חשוב לדעת כי תוקפו של הצו עד 6 חודשים, והפרתו עשויה להביא להעמדה לדין ואף למעצר משום שמדובר בעבירה פלילית. יצוין כי במסגרת ההחלטה רשאי בית המשפט להסתייע בעובדים סוציאליים במחלקת הרווחה לצורך אבחון המשפחה ומצב האלימות בבית או להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע לקבלת עזרה ראשונית וייעוץ.
בירור המצב הכספי ואיסוף ראיות – כשמדובר באלימות כלכלית ההמלצה היא לגלות מעורבות בנושאים הפיננסיים הקשורים בניהול הבית. ככל שתאספו יותר מידע פיננסי ותנהלו רישום של כספים ונכסים כך יהיה קל להוכיח את הבעלות שלכן על חלק מהזכויות ולשחרר משאבים כלכליים. קבלת ייעוץ מעורך דין שעוסק בדיני משפחה כבר בשלב זה עשויה לסייע רבות באיסוף ראיות קריטיות שישמשו אתכן בבית המשפט, במיוחד אם אתן מתכוונות להגיש בשלב מסוים תביעת גירושין.
לפי דיווחי המשטרה ולשכות הרווחה משבר הקורונה הביא לעלייה דרמטית בתלונות על אלימות במשפחה בין היתר בצל הסגר בבתים והמתחים הכלכליים הנלווים.
מודלים שיקומיים, קמפיינים ציבוריים שיעודדו מודעות לסוגיה הכואבת, ביקורים בבתים של משפחות בהן מתגוררות נשים שיש אינדיקציה או חשש לפגיעה בהן, הסבר מקיף על הזכויות המשפטיות העומדות לנפגעות וטיפול כלל מערכתי במישור החברתי, החוקתי והפלילי הן רק חלק מהפעולות שניתן לעשות כדי למגר את התופעה הקשה ולמנוע מוות מיותר של נשים במצוקה.
* עו"ד שירי מלכה בעלת משרד העוסק בדיני משפחה
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל