בית המשפט למשפחה בקריות קיבל לאחרונה תביעה של אב להשבת חלק מדמי המזונות ששילם עבור ביתו, עקב סירוב הבת לקשר איתו. ההורים התגרשו והקשר בין האב לבתו נותק עם השנים, אך הוא המשיך לשלם לאם מזונות עבורה. האם התנגדה להשבת הכספים וטענה שהאב אינו מעוניין בקשר אלא פועל ממניע כלכלי, אך השופטת ליאת דהן חיון התרשמה שהוא עשה כל שביכולתו לחידוש הקשר והבת עומדת על סירובה. בנסיבות אלה נקבע שסכום המזונות יופחת ובהתאמה האם תשיב לאב את התשלומים ששולמו ביתר.

הצדדים נישאו ב-2003 ויש להם בת משותפת, היום היא בגירה. ב-2007 הם התגרשו ובפסק דין מ-2008 נקבע שהאב ישלם לאם מזונות עבור הבת בסך 1,200 שקל לחודש.

הקשר בין האב לבין הבת ניתק כשהייתה בת 7. כשהגיעה לגיל 12 הגיש האב תביעה לחידוש הקשר, ובמסגרת ההליך נעשו ניסיונות רבים מצדו ומצד גורמים טיפוליים לחדש את הקשר אך ללא הואיל, והתביעה נמחקה בהסכמה.

בעקבות סירובה המתמשך של הבת לקיום הקשר, הגיש האב, ב-2019 תביעה לביטול דמי המזונות או הפחתתם, ולהורות לאם להשיב לו את הכספים ששילם בהתאם.

לדבריו, האם הסיתה את הבת נגדו עד שגדלה וגיבשה עמדה עצמאית ונחושה שלא לקיים כל קשר עמו. עוד נטען שהאם והבת סירבו לשתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים ובכך סיכלו את חידוש הקשר, בעוד שהוא עשה כל שביכולתו לחידושו.

האם טענה מנגד שהמניע של האב כלכלי בלבד והוא לא מעוניין בחידוש הקשר. לטענתה, הוא זה שגרם לניתוק הקשר והבת אינה מעוניינת בחידושו מכיוון שהיא חשה שאינה רצויה בחייו. בנוסף היא טענה כי הכלל הוא שאין להשיב מזונות שכבר שולמו ושימשו את צרכי הילדה.

לא תוצאה של הסתה

השופטת דהן-חיון קיבלה את התביעה בחלקה. היא דחתה את הטענה שמניעיו של האב הם כלכליים בלבד, לאחר שהתרשמה שהוא באמת עשה כל שביכולתו לחידוש הקשר עם בתו.

השופטת הסבירה שלפי חוק המזונות יש לבית המשפט סמכות לפטור אדם מתשלום מזונות במצב של התנהגות מחפירה כלפיו מטעם הזכאי למזונות. האפשרות של ביטול או הפחתה של מזונות במקרה של "קטין מרדן" הוכרה בפסיקה תוך התחשבות בעיקרון טובת הילד ובמקרים חריגים.

במקרה זה, קבעה השופטת מתקיימים כל התנאים של "בן מרדן". כך, בעוד שהאב הבין שטעה ועשה כל שביכולתו כדי לחדש את הקשר ושיתף פעולה עם גורמי הטיפול, הבת לא הצליחה למחול לו והתנגדה בתוקף לחידוש הקשר.

עם זאת השופטת התרשמה שהבת דעתנית וסרבנותה עצמאית ואינה קשורה להסתה מצד האם.

לאחר ששקלה את טובת הבת ורווחתה מצאה השופטת שהאיזון הנכון הוא לבצע הפחתה מדמי המזונות ולא לבטל אותם באופן גורף.

דמי המזונות החודשיים הופחתו מ-1,200 ל-800 שקל ובהתאמה נקבע שעל האם להשיב לאב סכום של 6,000 שקל עבור מזונות שעבר ששילם לה.

לא נקבעו הוצאות.

ב"כ האב: עו"ד ענבר רון

ב"כ האם: עוה"ד איילת דקל

עו"ד חני קורנז עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.