התינוקת אשר עומדת להיוולד בעוד מספר שבועות אינה יודעת עדיין על הסערה המתחוללת סביבה. היא גם אינה יודעת שהחומר הגנטי ממנו נוצרה אינו קשור כנראה לרחם בו היא שוהה בימים אלה. האם היא תדע? האם עליה לדעת והאם זה משנה בכלל? האתגר העומד עתה בפני מערכת המשפט הוא להקטין את הנזק אשר כבר נוצר ולקבל הכרעה משפטית, לפני הלידה.
בסיפור אסון הרכבל באיטליה אשר אירע בשנת 2021 בית המשפט היה צריך לקבל הכרעה מהירה לגבי הקטין איתן בירן וכך היה, החלטה בעניינו ניתנה תוך מספר שבועות. גם כאן, צריך להורות על בדיקות גנטיות כדי להכריע מי ההורים הגנטיים של העוברית ומי אלה אשר יגדלו אותה מיום לידתה וכאמור, הזמן דוחק.
האישה אשר נושאת את ההיריון כבר הודיעה כי תתנגד לבדיקה גנטית ובית המשפט יצטרך לפסוק האם ניתן לחייב אותה לבצע בדיקת סיווג רקמות בניגוד לרצונה, החלטה אשר פוגעת בזכותה של האישה על גופה ונוגדת את האמור בחוק זכויות החולה.
על-פי חוק מידע גנטי (תיקון מס' 3) ניתן לחייב אדם לערוך בדיקה גנטית לשם קביעת קשרי משפחה גם בניגוד לרצונו. עם זאת, לא מבצעים בדיקה לקשרי משפחה בכוח או בכפיה פיזית. לכן, המשוכה הראשונה תהיה להתמודד משפטית עם התנגדות האישה ההרה לבצע את הבדיקה הגנטית.
המשוכה השנייה תהיה לקבוע מי הם ההורים של התינוקת, בני הזוג אשר נושאים את ההיריון או בני הזוג להם שייך החומר הגנטי ממנו היא נוצרה.
יש לזכור כי הצדדים נקלעו לסיטואציה בעל כורחם, ללא הסכמתם וללא ידיעתם.
עולם המשפט מתייחס לאישה הרה הנושאת ברחמה עובר שנוצר מחומר גנטי אשר לא שייך לה כפונדקאית כאשר לאחר הלידה מתקבל "צו הורות" המעביר את הקשר של ההורות המשפטית מהיולדת-הפונדקאית, לאם המיועדת שלעיתים היא גם האם הגנטית (סעיף 12 לחוק נשיאת עוברים). לאחר קבלת צו ההורות, ההורים המיועדים הם האפוטרופוסים הבלעדיים על הילד והוא ילדם לכל דבר וענין.
המשפט גם מתייחס למצב בו אישה יולדת עובר שהופרה בהפריה חוץ גופית מביצית של תורמת עם זרעו של בן הזוג של היולדת (או בת הזוג), כאשר היולדת אינה האם הגנטית. במצב זה, תורמת הביצית לא גורעת מאימהותה של היולדת (חוק תרומת ביציות).
שני המצבים הללו מתקיימים בהסכמת כל הצדדים – ההורים המיועדים, הפונדקאית, תורמת הביצית והנתרמת – ובחתימה מבעוד מועד על מסמכים והסכמים משפטיים התומכים בהליכים הרפואיים המאושרים מכוח החוק.
במקרה כאן לעומת זאת, בני הזוג להם שייך לכאורה החומר הגנטי, לא תיארו לעצמם שהחומר הגנטי שלהם יועבר לשימוש לטובת בני זוג אחרים. כך גם האישה הנושאת את התינוקת ובן זוגה, לא תיארו לעצמם שהעוברית אשר השתרשה ברחם אחרי שנים רבות של טיפולי פוריות אינה מהחומר הגנטי שלהם.
בית המשפט יצטרך להתמודד עם שתי המשוכות המשפטיות הניצבות בפניו ולהכריע מה יעלה בגורל התינוקת אשר עתידה להיוולד בקרוב ומה יהיה מעמדה המשפטי עם לידתה.
סביר להניח שהמקרה יגיע לבית המשפט העליון ולא מן הנמנע שההחלטה הסופית תתקבל רק לאחר דיון נוסף בהרכב מורחב בשל חשיבותה, קשיותה וחידושה של הפרשה. זאת בהתאם לסעיף 18 לחוק יסוד השפיטה.
מורן חן הראל, עורכת דין, מגשרת ומטפלת, עוסקת בדיני משפחה, אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.