האם ניכור הורי ו"מרדנות" מצד ילדים רכים בשנים מצדיקים לפטור את אביהם מתשלום מזונות? לטענת האב, הסיבה שהוא לא מתראה עם ילדיו מזה כשנה וחצי נעוצה בהסתה מצד גרושתו, וביחס המבזה שילדיו מגלים כלפיו. ואולם לדברי סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים, השופטת אורלי שמאי-כתב, מדובר בטענות חסרות בסיס המצדיקות לסלק את התביעה על הסף תוך חיוב האב בהוצאות.
"עסקינן במקרה מצער ביותר בו אב בוחר, מרצון ובאופן מודע ומתוכנן, לנטוש את ילדיו הקטינים, ביניהם תאומים, ולהתנער מכל חובותיו ומאחריותו ההורית כלפיהם", נכתב בפתח פסק הדין. הגם שהסכם הגירושין בין ההורים מחייב את האב לקיים זמני שהות עם ילדיו, בפועל הוא אינו מתראה עמם מאז אפריל אשתקד! האב, כאמור בפסק הדין, "הותיר ללא היסוס את עול גידול הקטינים - הזקוקים לדמות אב ולידו המלטפת והמחבקת - על כתפי האם, מבלי להביט לאחור".
ואולם במקום להתכסות בבושה על נטישת ילדיו, הגדיל האב לעשות והגיש לבית המשפט בפברואר האחרון תביעה לביטול מזונותיהם, ולחלופין להפחתתם. תביעתו נשענה על מספר אדנים: ניכור הורי, מרדנות של ילדיו כלפיו ושינוי נסיבות במצבו הכלכלי.
אשר ל"יחס המרדני" של הקטינים כלפי האב, נתלה האחרון בעיקר בדברי בתו הבכורה שלפיהם היא "לא רוצה שתבוא יותר כי אני לא מאמינה בך", שהוא מתנהג כלפיה וכלפי אחיה כמו "זבל", שמדובר באב שקרן שלא איכפת לו ממנה ומאחיה, ושהיא לא סובלת אותו.
האם, מצדה, הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף בהעדר עילה. כאמור, בית המשפט קיבל אותה והורה על מחיקת התביעה תוך חיוב האב בהוצאות.
ככה מדברת ילדה פגועה
השופטת שמאי-כתב נימקה את החלטתה הלא שגרתית בכך שהאב לא הצליח לבסס, ולו לכאורה, את עילת תביעתו. לדבריה, הגם שמאז אפריל 2023 לא הייתה מניעה כלשהי שהאב יראה את ילדיו, בפועל הוא עשה לדין לעצמו והחליט להפסיק לקיים עמם את זמני השהות.
אכן, העירה השופטת, בתו של התובע שלחה אליו הודעות לא פשוטות בעליל, המציפות את הטראומה שהיא חווה בעקבות נטישתו אותה ואילוצה ללכת למטפלת רגשית. ואולם לדבריה "מה יותר ברור מזה שמדובר בילדה שנפגעה רגשית, אשר כועסת על אביה, אשר איבדה בו אמון והולכת לטיפול רגשי ורק רוצה שאביה יהא חלק מחייה וילווה אותה במבחנים, או שיגיע לאסיפת ההורים?!".
בתוך כך מצאה השופטת כי בפועל מעלה האב טענות סותרות, שכן מצד אחד הוא תולה את הנתק בניכור הורי ומרדנות, ומן העבר השני הוא מודה בפה מלא ש"ילדיו נהגו לבוא אליו בשמחה, הוא מפנק אותם, נהנה עמם מאד", כאשר בתו "מביעה כלפיו אהבה גדולה כשהם נפגשים והוא דואג לבשל, לרכוש עבורם מוצרים וכן יש אצלו משחקים שהילדים נהנים לשחק עמם".
מסקנת השופטת הייתה, אם כן, שלא מדובר בסרבנות קשר של הקטינים כלפי אביהם; ראשית משום שהם רכים בשנים ולא בני נוער המסוגלים לגלות מרדנות, ושנית מפני שאינם מסרבים לקבל טיפול או לבצע כל פעולה אחרת לשם חידוש הקשר, כשדווקא האב הוא זה ששוקט על שמריו ומשלים עם נטישת ילדיו.
בנסיבות אלה הורתה השופטת על מחיקת התביעה על הסף, הותרת המזונות על כנם וחיוב האב בהוצאות של 8,000 שקל לטובת האם.
- ב"כ התובע: עו"ד חגית אפרתי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אורית אפרתי
עו"ד אמיר קוזקוב עוסק/ת ב- ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.