לפני כ-3 שנים האב לא החזיר את הילדים בזמן מסוף השבוע, והאם התקשרה למשטרה והתלוננה על חטיפה – דבר שלא היה ולא נברא. "דמו של אדם העובר הליכי גירושין אינו הפקר" כתב השופט הבכיר שלמה אלבז מבית המשפט למשפחה בירושלים, וחייב את האם לשלם לאב 30 אלף שקל.
בשנת 2014 ההורים – להם 7 ילדים קטינים – היו מצויים בהליכי גירושים קשים. במסגרת הליכי המשמורת נקבע כי שלושה מהם יחיו אצל האם וארבעה אצל האב, וכי בסופי השבוע אחת לשבועיים הוא יוכל להלין אצלו את הילדים שבמשמורת אמם.
במוצאי שבת באוגוסט 2014, האב הקדים להחזיר את הילדים בחצי שעה, אך האם לא הייתה בבית ולא ענתה לטלפון או להודעות, והוא החליט לשוב עמם לביתו ולהחזירם למחרת.
כשהאם חזרה הביתה היא התקשרה לאחיין של האב, שמסר לה את כל המידע האמור, אך למרות זאת היא התקשרה למשטרה וטענה כי הגרוש שלה – אדם אלים בעל רקע פלילי – חטף את הילדים ו"מסוגל לעשות להם משהו".
כך, באישון לילה השוטרים והאם נכנסו לבית האב כדי לקחת את הילדים. האב המופתע "יצא מכליו" והרים את ידיו לכיוון האם, ובתגובה השוטרים כבלו את ידיו באזיקים למשך 40 דקות.
3 חודשים לאחר האירוע הגיש האב תביעה נגד האם בגין הסגת גבול, רשלנות, גניבה ועוד. במסגרת ההליך האם הודתה כי לא חשבה שהגרוש שלה באמת חטף אותם אך הסבירה כי חששה שהוא לא באמת מתכוון להחזירם למחרת.
פנייה מיותרת
פסק הדין בתביעה ניתן כעבור כ-3 שנים של דיונים. השופט אלבז קבע כי כניסת האם לבית האב לא נחשבת להסגת גבול, שכן השוטרים אפשרו לה להיכנס.
עם זאת נפסק כי התנהלותה בפרשה הייתה רשלנית, וכי האם הייתה חייבת לערוך בירור עם האב לפני שפנתה למשטרה וגרמה לו נזקים ללא כל סיבה.
"דמו של אדם העובר הליכי גירושין אינו הפקר" כתב השופט והדגיש כי מערכת בתי המשפט אינה אמורה להצדיק הופעת שוטרים בביתו של אב שנמצא בהליכי גירושין כל אימת שאם ילדיו חשה צורך בפנייה מיותרת למשטרה.
לעניין הנזק, השופט קבע כי לאב נגרמה פגיעה קשה עקב מעשי האם, בגינם נכנסו לביתו שוטרים על לא עוול בכפו והאשימו אותו בחטיפת ילדיו, ובנסיבות אלה עליה לשלם לו 30 אלף שקל, כולל שכ"ט עו"ד.
ב"כ התובע: עו"ד לענייני משפחה, איתמר בן גביר
ב"כ הנתבעת: עו"ד משה אוסטדיטשר, עו"ד יפתח תייר
עו"ד יצחק איתן (פרנלדס) עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.