בבית הדין הרבני הגדול נדחה ערעור של אדם על החלטת בית הדין הרבני בפתח תקווה שלא להקדים את מועד הקרע למועד שבו אשתו בגדה בו. האיש טען שאם היה יודע על הבגידה היה מסיים את חיי הנישואים אך מכיוון שהאישה הכחישה הם המשיכו לחיות כרגיל, ורק לאחר כמה שנים התברר שהיא שיקרה. הדיינים הבהירו שלפי ההלכה והפסיקה, כל עוד הצדדים לא הפרידו את עצמם זה מזה באופן של 'אל חזור', חיי השיתוף הכלכלי נמשכים.
האיש סיפר שלפני כמה שנים חשד שאשתו בוגדת בו. היא הכחישה, והם המשיכו לחיות יחד כרגיל. בהמשך התברר שהיא אכן בגדה בו וכשגילה זאת, ב-2019, הוא תבע מיד גירושין.
לטענתו, 'מועד הקרע' (שהחל ממנו אין שיתוף בנכסים) צריך להיקבע לזמן שבו האישה בגדה בו, כיוון שאילו היה יודע על הבגידה היה מסיים כבר אז את חיי הנישואין שלהם.
האישה לעומת זאת טענה ש'מועד הקרע' צריך להיקבע בשעה שנפרדו בפועל. בית הדין האזורי קבע כי מועד הקרע ייקבע לתאריך שבו הופרדו חשבונות הבנק של בני הזוג (אוקטובר 2019), ולא ראה טעם לנהל הליך הוכחות בשאלה מתי התרחשה הבגידה.
בערעור שהגיש טען הבעל שמכיוון שהאישה הטעתה אותו בעניין הנוגע לעיקר הנישואין, שמצידו היה מביא לפירוק השותפות, לפי ההלכה יש לקבוע כי לא חל ביניהם שיתוף ממועד זה.
הוא הוסיף כי לפי פסיקת בית המשפט העליון, ייתכנו מקרים בהם בגידה ממושכת תעיד על העדר שיתוף בין בני הזוג, בנסיבות חריגות וקיצוניות.
האישה טענה כי לאחר גילוי הבגידה ולמרות המשבר הצדדים פעלו לשיקום הבית, הלכו לטיפול זוגי, ניהלו חיי זוגיות ואישות ונהגו בשיתוף כלכלי מלא במשך כחמישה חודשים נוספים, ורק אז החליטו להיפרד. זה לשיטתה מועד קו השבר, שכן רק אז הופרדו חשבונותיהם וחדל השיתוף הכלכלי. האישה הדגישה שבג"ץ קבע בכמה פסקי דין כי לא נענשים על בגידה למפרע על ידי נטילת זכויות ברכוש המשותף.
חיים כפולים
נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד ברוך לאו, דחה את הערעור.
הוא הבהיר כי אכן, כטענת המערער, אין ספק שביסודו של מוסד הנישואין והתא המשפחתי עומד החיוב לשמור אמונים לבן הזוג לא רק מבחינה הלכתית אלא גם מבחינה אנושית ומוסרית.
עם זאת, גם כאשר מתברר כי אחד הצדדים בגד ברעהו וניהל חיים כפולים בשטח המוסרי (אבל לא בשטח הרכושי) – מבחינה רכושית הפסיקה אינה מכירה בהנחה שהבגידה המוסרית יוצרת הפרדה.
הוא הוסיף שלא רק כאשר הנבגד אינו מודע לבגידה ממשיכה השיתופיות, אלא גם לאחר שנודעה הבגידה: "כל עוד לא הפרידו הצדדים את עצמם זה מזה באופן של 'אל חזור', הרי הדבר נחשב שחיי השיתוף נמשכים".
הדיין ציין שחוק יחסי ממון והפסיקה לא השאירו את יחסי בני הזוג להתנהל לפי חוק החוזים והדגישו כי הנאמנות מצד אחד מבני הזוג אינה משליכה על צבירת הרכוש במשותף.
עוד כתב הדיין כי קשה מאוד לקבוע שיש הוכחה ברורה לכך שאם הבעל היה יודע שהאישה בגדה היה מפרק את חיי הנישואין מיד. בנסיבות אלה, גם לפי ההלכה אין להקדים את מועד הקרע לזמן שבו אירע מעשה הבגידה.
הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס הצטרפו למסקנות.
ב"כ המערער: עו"ד טו"ר אבנר הן
ב"כ המשיבה: עו"ד תומר נפתלי שלם
עו"ד קובי ישראל עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.